הסדר מותנה או ביטול כתב האישום
אישה שגנבה מוצרים מבית המרקחת לפני ארבע שנים, טענה כי יש לסגור את התיק בהסדר מותנה כמו שהחוק מאפשר לעשות עבור נאשמים מהשנה שעברה. השופט החליט לקבל את דבריה וקבע כי ההחלטה שהתקבלה האומרת כי אין לאפשר לה הסדר מותנה הינה החלטה שרירותית ומפלה.
סיפור הדברים:
בתאריך – 9/6/14 הוגש כתב אישום אשר מייחס לנאשמת מעשה של גניבה בתאריך 8/3/14. האשמה הייתה שהיא גנבה מבית המרקחת בשמים שונים ועוד מוצרים אחרים ויצאה מהמקום בלי ששילמה על המוצרים אותם נטלה מהמקום.
הנאשמת בקשה כי יסגרו את התיק ויבטלו את כתב האישום אשר הוגש נגדה, זאת מכוח החוק שמאפשר את סגירת תיק בהסדר מותנה.
למעשה המקרה הזה הינו מתאים בהחלט לסיום באופן של הסדר מותנה אך קיימת מניעה אחת וזה המועד הקובע לתחולה הרטרואקטיבית. (כפי שנפרט בהמשך בהרחבה) היות ומועד העבירה היה בשנת 2014.
אך לפני הכול, נסביר מהו הסדר מותנה וכיצד נסגרים תיקים הודות לחוק זה.
מהו הסדר מותנה?
ההסדר המותנה הינו כלי אשר התווסף בשנים האחרונות אל ארגז הכלים של התביעה ולמעשה הוא כבר מוכר משנת 2013. זאת במסגרת התיקון לחוק הסדר הדין הפלילי. על פי הסדר זה, ישנה אפשרות לרשויות התביעה לסגור תיקי חקירה מסוימים אשר עומדים בתנאים המפורטים להלן כאשר העילה תהיה סגירה בהסדר והיא לא תכלול העמדה לדין.
על פי רוב ניתן יהיה לבצע את הדבר במקרים אשר בהם מודה החשוד בכל העבירות אשר מיוחסות לו, כמו כן הוא מוכן ומתחייב לקיים את התנאים אשר יידרשו ממנו במסגרת ההסדר. כאשר תיקון זה נכנס לתוקף בשנת 2013, קבע בזמנו היועץ המשפטי לממשלה כי בעבירות מסוימות לא ניתן יהיה להחיל הסדר מן הסוג הזה. אחת העבירות שלא נכללו באפשרות הזו על פי ההחלטה אלו הן עבירות גניבה.
העניין הוא שבשנת 2017 הנחה היועץ המשפטי לממשלה כי יש לשנות את היחס לנאשמים בגניבה וכי ההסדר המותנה יוכל לחול גם במקרים אשר בהם מדובר בעבירות גניבה בכפוף לכל שאר התנאים כמובן.
במקרה שלפנינו, ברור היה כי הנאשמת עומדת בהחלט בתנאי הסף המתאימים לסיום התיק ולסגירתו בהסדר מותנה אך המחלוקת התמקדה לגבי ההנחיה אשר השתנתה מאוחר מידי בחינתה של הנאשמת, רק בשנת 2017. למעשה השינוי תקף על פי חוק אך ורק לגבי עבירות אשר בוצעו החל משנת 2017 .
הנאשמת ניסתה לטעון כי הנחיה זו עשויה להיות לטובתה למרות שהעבירה שלה בוצעה ארבע שנים קודם לכן, בשנת 2013.
היא טענה כי מדובר כי הנחיה שכזו עם מועד רטרואקטיבי אשר קובע כי ניתן יהיה לסגור תיקים בהסדר מותנה ביחס לעבירות מסוימות אשר בוצעו רק לאחר תאריך מסוים, הינה הנחיה שרירותית ומפלה והיא פוגעת בערכי הצדק והשוויון.
דברי השופט
השופט הבהיר כי על פי צו בית משפט העליון, בכל מה שקשור לנושא של מועד הכניסה לתוקף של הנחיות מן הסוג הזה, יש לפעול לצמצום של ההנהגה השרירותית עד כמה שהדבר אפשרי. המועד אמור לבטא למעשה מתחם זמן סביר והגיוני על מנת שיהיה איזון מידתי בין האינטרסים אשר נוגעים לאותו עניין ויש לשקול את הדברים היטב בכובד ראש מתוך שוויונות.
מסיבה זו החליט השופט כי אין להקל ראש בטענותיה של הנאשמת וכי מובן שישנו הבדל גדול מאוד עבור הנאשמת בין סגירת תיק בהסדר מותנה לבין העמדה לדין.
השופט ניתח את הדברים לעומקם ולאחר בדיקת החוק מול המקרה על כל פרטיו, הוא הגיע למסקנה כי למדינה אין למעשה כל טענה משכנעת כי המועד אשר עליו הוחלט על ידי היועץ המשפטי לממשלה הוא אכן מועד שרירותי אשר יש לייחס לו משמעות רבה כל כך בעניין הזה.
בהקשר לכך אף דחה השופט את הטענה של המדינה בנושא של שיקולים משאביים. הוא הבהיר כי אלו הם נתונים אשר מהווים עניין למחוקק והם עשויים לתמוך דווקא לאמץ את ההסדרים המותנים עד כמה שהדבר יתאפשר, זאת בגלל האפשרות להפחית מהעומס המוטל על מערכת המשפט.
יותר מכך, השופט אמר כי – "על ההחלטה לפתוח בהליך פלילי, אפוא, להיות אפשרות אחרונה ולא ראשונה ובהינתן אמצעים אחרים מתאימים, אין להפעיל את ההליך הפלילי".
בתוך הדברים הוא אף הוסיף והבהיר כי חשוב לנסות עד כמה שהדבר מתאפשר, לחתור לשוויון בין הנאשמים השונים המגיעים אל בית המשפט. הוא הוסיף וציין כי הסדר מותנה אינו יכול להיחשב בבחינה של הטבה לנאשם ומובן כי לא ניתן להפעיל את ההסדר המותנה באופן שרירותי.
לסיכומו של עניין החליט השופט כי המדינה תודיע לנאשמת תוך 14 יום את החלטתה. האם היא מתכוונת להציע לה את סגירת התיק בהסדר מותנה כפי שהיא בקשה כאשר במקרה ולא יהיה כך הרי שכתב האישום יבוטל על ידי בית המשפט בין אם מכוח ההגנה מן הצדק ובין אם מכוח דוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים.
להתייעצות עם עורך דין פלילי בתל אביב – צרו קשר
