עבירות הלבנת הון

הלבנת הון היא ניסיון להסוות כסף או רכוש שהתקבל באופן מפוקפק (למשל כתוצאה מביצוע פעילות עבריינית), להסתיר את מקורו, זהות בעליו או מיקומו, להציגו ככסף או רכוש לגיטימי בפני רשויות המס והאכיפה ולהכין אותו לשימוש חוזר. במדינת ישראל נאסר לבצע פעולות הלבנת הון על מנת שלא ניתן יהיה לממן עסקאות עברייניות או ליצור רווחים לא חוקיים.

כך לדוגמה ארגוני פשיעה המחזיקים בכספים שמקורם בפעילות בלתי חוקית ואשר עלולים לשמש כראיות לביצוע עבירות, מנסים להסתיר את מקורם כך שייראו "כשרים" בעיני החוק. זאת ניתן לבצע באמצעות הכנסת הכספים אל תוך המערכת הפיננסית בדרכים שונות. מקור המונח "הלבנת הון" הוא בהפיכת הכסף ה"שחור" לכסף "מולבן", ובאנגלית Money Laundering, כלומר "כיבוס כספים" וטשטוש מקורם המפוקפק.

בדרך כלל עבירות הלבנת הון מתקשרות לעולם הפשע המאורגן, כגון כסף שמקורו בסחר בסמים, בנשים, בגביית דמי חסות, בשוחד וכדומה. אולם בימינו לא רק ארגוני פשיעה, עבריינים או עסקים בלתי חוקיים מבצעים עבירות הלבנת הון, אלא גם אנשים "רגילים". למשל, אדם שצריך להפקיד סכום כסף גדול המצריך דיווח לרשויות המס, אולם מפצל את ההפקדות למספר סכומי כסף קטנים על מנת שלא יצטרך לדווח עליהן; או אדם המזייף מסמכים, רישומים או קבלות; אדם המחליף מוצר גנוב במוצר חוקי; וכן הלאה.

אחד מן הנפגעים העיקריים כתוצאה מתהליכי הלבנת ההון הוא מס ההכנסה, משום שעל פי חוקי מדינת ישראל כל ההכנסות מחייבות את בעליהן בדיווח ותשלום מס למדינה. כאשר אדם כלשהו מבצע טיפול שאינו חוקי בכסף ממקור מפוקפק כך שעקבותיו המקוריים מיטשטשים, לא ניתן לחייבם בתשלום המס על פי חוק. לפיכך, מס ההכנסה הוא זה שמטפל בעבירות הלבנת הון: הוא זה שפותח חקירת מס במטרה לאתר את מקור הכסף בכדי לחייבו במס על פי החוק. פעולות הלבנת ההון נחשבות לבלתי חוקיות בעליל ונושאות עונשים משפטיים חמורים, ביניהן קנסות גבוהים ואף תקופות מאסר בפועל.

הלבנת הון והמלחמה בה

בניגוד לעבירות צווארון לבן שגם הן פעמים רבות עוסקות בעבירות שעניינן סכומי כסף גבוהים, הלבנת הון עניינה בדרך כלל כספים שמקורם בלתי חוקי – סחר בסמים, בנשק, בבני אדם וכו' – המופקדים בחשבונות בנק ברחבי העולם. בהמשך מתבצעות פעולות פיננסיות שונות, כגון רכישת נכסים, העברות לבנקים או למדינות אחרות, המרות מטבע וכדומה, עד שמקורו האמיתי של הכסף מטושטש מכדי לזהותו במדויק והוא נדמה לגיטימי. אז, כסף זה יכול להיטמע במערכת הכלכלית מבלי לעורר את חשדן של רשויות המס או רשויות האכיפה.

לחלופין, קורים גם מצבים בהם לא פושע או זה שמלבין את ההון אלא אדם מן השורה. הדבר קורה למשל כאשר אדם מסוים לא בטוח האם עליו לבצע תיאום מס או האם עליו להצהיר על סכום כסף גדול שקיבל. אילו יבחר בדרך הקלה (לא לבצע את תיאום המס ו/או לא להצהיר על סכום הכסף מחשש שיצטרך לשלם בגינו מס), אזי הוא עלול לבצע העלמת מס שלא במודע. במקרה כזה הוא עלול להיות חשוד בהלבנת הון גם מבלי שהתכוון לבצע עבירה אלא פשוט "הקטין ראש".

בשנות התשעים ישראל נחשבה כגן עדן להלבנת הון. לא מעט אנשים הגיעו לדלפקי הבנקים השונים והפקידו במזומן סכומי עתק של מיליונים רבים. מאז, הרבה מים זרמו בירקון וכיום כל תנועה בלתי מוסברת של כסף, אפילו לא מזומן, נבדקת ולעיתים נחסמת ממש תוך המתנה לבדיקת הרשויות. החוק לאיסור הלבנת הון בעצם מנסה להתחקות אחר כספים שמקורם בעבירות פליליות (או לשם מימון טרור). ככל שמקור הכסף הוא מקור אסור, הרי שאפילו משלמים עליו מיסים מלאים, עדיין מדובר בכסף מולבן. אגב, אחת הדרכים המקובלות להלבין כף היא להפקידו בעסקים רגילים תוך יצירת מצג כאילו העסק מרוויח כסף. החקיקה במדינת ישראל היא קשה ומחמירה ולמעשה ככל שמוכיחים כי אדם מסויים הלבין הון, בוודאי אם מדובר בסכומים ניכרים או לתקופות ארוכות, גם אם ההון הזה הוא חלק קטן מההון שלו, עדיין כל ההון שלו בסכנה ולעיתים מתנהלים קרבות משפטיים עזים לשם מניעת חילוטי רכוש ובעיקר בתים ונכסי נדל"ן אחרים, כספים בבנקים, מניות, רכבים וכיוצ"ב נכסים.

מאחר ועבירות של הלבנת הון הן עבירות נוספות לעבירת המקור, בד"כ חקירה בעבירה של הלבנת הון תתחיל כחקירה נילווית לביצוען של עבירות אחרות כגון עבירות מס, שוחד, מרמה ואף עבירות צווארון כחול כמו גניבה ושוד. גם בעניינים אלה, ההיוועצות המהירה והמעמיקה בעורך דין היא מיסודות ההצלחה בהליך כזה ולמעשה מי שלא נועץ בעורך דין הבקיא בתחום, יכול למצוא עצמו מול שוקת שבורה.

 

פסקי דין כללים

ליצירת קשר ולייעוץ ראשוני –

072-3310700
עקבו אחרינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בפייסבוק
׳whatsapp