השופט החליט לחוס על מנהל בית העלמין
בית המשפט נדרש להכריע בעניין מנהל בית העלמין בנהריה אשר ביצע סידורי קבורה על סמך מסמכים שזויפו ללא ידיעתו – האם להרשיע אותו או לסיים את ההליך ללא הרשעה על מנת שיוכל להמשיך בעבודתו. השופט חס עליו והטיל עליו עונש של 100 שעות שירות לציבור.
סיפור הדברים:
מדובר בנאשם שעובד מטעם המועצה הדתית בעיר נהריה כאשר תפקידו הוא ניהול בית העלמין בעיר. במסגרת התפקיד הוא מטפל בקבלת הנפטרים ובסידורי הקבורה שלהם בבית העלמין בנהריה. חלק מתפקידיו כולל גם קבלת רישיונות הקבורה מידי המשפחות או מנהגי האמבולנס שמובילים את הנפטרים. הקבורה נעשית בהתאם לרישיון והעברה של הרישיונות אל משרד המועצה בנהריה.
על פי הכללים אשר נהוגים במועצה הדתית בנהריה, הקבורה מותרת רק לנפטרים אשר מתגוררים בעיר בלבד. בחוק שירותי הדת נקבעו התעריפים לעניין זה בתקנות ובהנחיות כדלקמן:
"התשלום למועצה הדתית נהריה בגין קבורה של נפטר שהיה תושב העיר נהריה הינו בסך של 500 ₪; בגין עלות הצבת יסודות להנחת מצבה, בגין רכישת חלקת קבר צמודה עבור בן זוגו של הנפטר שהיה תושב העיר נהריה (רכישה בחיים), העלות הינה של 3750 ₪ עד 3900 ₪, בתוספת 500 ₪ עבור הצבת יסודות כאמור.
קבורת נפטרים שלא היו תושבי העיר נהריה מתאפשרת באישור מטעם המועצה הדתית, הניתן במקרים חריגים בלבד ובכפוף לתשלום (לאחר קבלת אישור) בגין רכישת חלקת קבר עבורם, הינו בתוספת תשלום של 20% על תעריף א'."
במהלך שנת 2015 נתגלה חשד לזיוף ונפתחה חקירה נגד משטרתית על מנת לבדוק אתת העניין. החשד היה לזיוף רישיונות קבורה כאשר שורת הכתובת של הנפטר זויפה ונכתבה כתובת מהעיר נהריה כדי שעל ידי כך הנפטר יהיה זכאי להיקבר בבית העלמין בבעיר בתעריף המוזל. כמו כן באופן כזה תתאפשר רכישת חלקה נוספת לקבורה עבור בן הזוג על פי תעריף א'.
על פי החקירה זויפו במשך אותה שנה 35 רישיונות קבורה כאשר 20 מתוכם עברו תחת ידיו של הנאשם. הוא זה שהעביר אותם לאחר מכן אל משרדי המועצה הדתית בנהריה.
הנאשם שקבל את הרישיונות המזויפים באותם מקרים ואף ביצע את שאר סידורי הקבורה לא טרח לבדוק ולברר את מהימנותם של המסמכים כפי המתחייב מתוקף תפקיד ובהתאם לחוק שירותי הדת. בכך למעשה הוא הפר הוראת חיקוק על ידי שנמנע ממעשה אשר עשייתו נדרשת על פי אותו חיקוק.
תסקיר שירות המבחן
על פי תסקיר שירות המבחן עולה כי – מדובר באדם בן 50. נשוי ואב לחמישה. הנאשם מנהל את בית העלמין בנהריה. מדובר בתפקיד של עובד עירייה כאשר פורט בתסקיר כי התקבלו עדויות וחוות דעת חיוביות מאוד על אודות הנאשם. כך לדוגמא העיד רב העיר נהריה כי הנאשם עושה את תפקידו במסירות רבה אף מעבר לשעות העבודה אשר עליהם הוא מקבל שכר. כמו כן, לא פעם הוא סרב לקבל תשר מקרובי המשפחות של הנפטרים בגין המסירות המיוחדת שלו.
הנאשם אף שיתף את קצינת המבחן כי הוא אינו עובד מזה שנה תמימה וכל רצונו הוא לשוב למקום העבודה שלו במידה ואכן ההליך המשפטי יסתיים ללא הרשעה. צוין עוד כי במהלך התקופה אשר בה הוא שהה במעצר בית הוא עבר אירוע רפואי. מתוך עיון בגיליון המרשם הפלילי עלה כי אין רשומות לחובתו של הנאשם כל הרשעה קודמת.
בנוגע לעבירה המיוחסת לו ענה הנאשם כי הוא מקבל על עצמו את מלוא האחריות למעשה וכי במשך כל השנים אשר בהם ניהל את בית העלמין הוא פעל בהתאם לנהלים המחייבים אך עם זאת הודה הנאשם כי לא בדק לעומק את רישיונות הקבורה היות והוא לא ידע כי נוהל זה מהווה חלק מתפקידו.
לגבי הסיכויים לשיקום טענה קצינת המבחן כי הנאשם הינו אדם אחראי אשר מגלה מחויבות רבה ואחריות הן בתור איש משפחה והן כעובד במסגרת תעסוקתית והן במסגרת ההתנדבות שלו בשירות המילואים. אורח חייו של הנאשם הינו יציב ועקבי וניכר כי מדובר באדם שהוא בעל תפיסת תפקיד בשלה ומבוססת.
ההתרשמות של שירות המבחן היה כי הנאשם פעל על 'אוטומט' וכלל לא הסב ליבו לכשלים שהיו במסגרת התעסוקתית אשר עליה היה אחראי. לא קיימים כל דפוסי התנהגות עבריינים מתחום המרמה באישות של הנאשם וכי כתב האישום הינו חריג לאופיו של הנאשם שמאופיין באישיות חיובית ובהתנהגות נאותה.
לסיכום – קצינת המבחן התרשמה כי מדובר באדם חיובי עם ערכים חיוביים ואדם שהוא בעל יכולות.
לפיכך, סיכמה קצינת המבחן כי לאור המסירות שלו לעבודה והעובדה כי נעדר כל עבר פלילי וקבלת האחריות המלאה למעשים מצדו, יחד עם מאפייני האישיות שלו, הענישה של 100 שעות לתועלת הציבור יהווה עונש הולם אשר ירתיע אותו מלשגות שוב בעבירה מן הסוג הזה. הומלץ על ידי שירות המבחן להימנע מהרשעה של הנאשם היות והוא הביע חרטה עמוקה וכנה על המעשה וכי הרשעה עלולה לפגוע בו קשות בדימוי העצמי החיובי כמו גם היא עלולה לפגוע בהמשך עיסוקו כמנהל בית העלמין.
הימנעות מהרשעה – מתי זה אפשרי?
שיקול הדעת הקובע האם להימנע מהרשעה או לבטל אותה נערך בדרך כלל מול בחינה של שיקולי השיקום מול שיקולים של אינטרס הציבור.
הימנעות מהרשעה יכולה להיות אפשרית רק כאשר ישנם שני תנאים:
- כאשר ההרשעה עלולה לפגוע באופן חמור בשיקומו של הנאשם.
- כאשר סוג העבירה מאפשר את הוויתור על ההרשעה זאת מבלי לפגוע בשיקוי ענישה אחרים. – "המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי-דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה. ראו ר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל … …הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים…". (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 21.8.97)
השופט הסכים כי-
היות ומדובר בעבירה ראשונה ובהתחשב בחומרת העבירה והנסיבות אשר בהן בוצעה העבירה, התחשבות במעמדו ובתפקידו של הנאשם, מידת הפגיעה של העבירה באחרים, הסבירות כי הנאשם יגיע לבצע שוב עבירות מן הסוג הזה, נטילת האחריות המלאה שלו למעשה, התייחסותו של הנאשם למעשה, מידת ההשפעה של ההרשעה שתהיה עליו במידה ואכן יורשע – בהתחשב בכל אלו החליט השופט כי במקרה זה, באופן חריג יש לתת העדפה לפן השיקומי האישי של הנאשם וכי הטלה של צו שירות לתועלת הציבור יוכל בהחלט להוות איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס השיקומי של הנאשם.
על כן, הוחלט כי הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור.
להתייעצות עם עורך דין פלילי חייגו 054-4629296
