כתב אישום שהוגש ללא ראיות הסתיים בזיכוי וביקורת קשה
בכניסה לירושלים במחסום חיזמה עצר שוטר את אחד מהעוברים במחסום, ריסס עליו גז פלפל ואף כלא אותו בחדר קטן וסגור. הוגש כתב אישום נגד הקרבן!
סיפור הדברים:
על פי הנאמר בכתב האישום, בתאריך – 27/11/12 סמוך לשעה שמונה בבוקר, הגיע הנאשם למחסום חיזמה מתוך רצון להגיע לירושלים כאשר הוא נוהג ברכבו. הוא התבקש לעצור בצד עם הגיעו על יד המחסום כדי לבצע ביקורת שגרתית. השוטר ע' בקש ממנו להציג תעודה מזהה ואכן הנאשם עשה כדבריו. השוטר נגש אל חדר הבידוק בכדי לבדוק את התעודה במחשב המשטרתי יחד עם הנאשם. בבדיקה נמצא כי הנאשם חב במעצר לתחנת מרחב דוד. השוטר הודיע לנאשם כי הוא מעוכב וכי עליו להמתין זמן מה עד שהשוטר יבדוק ויוודא את הדברים מול תחנת המשטרה ויברר כי מדובר בפרטים נכונים. הנאשם התלונן כי הוא אינו יכול להתעכב וכי הוא חייב להגיע לעבודה. השוטר סרב לשחרר אותו. בשלב זה התקרב הנאשם אל השוטר אשר עמד בכניסה אל חדר הבידוק ובקש להמשיך בדרכו. הוא תפס את נשקו של השוטר בשתי ידיו והוא אמר – "אם הוא לא יהרוג אותי – אלוקים יהרוג אותי" השוטר בקש מן הנאשם מספר פעמים כי יעזוב את הנשק אך הנאשם סרב והמשיך להחזיק בו. מאבטח שנכח במקום וצפה במתרחש, ניגש אל חדר הבידוק על מנת לנטרל את הנאשם ודחף אותו אחורנית אך הנאשם עדיין המשיך להתנגד ולאחוז בנשק.
השוטר הזהיר אותו כי אם ימשיך בכך הוא ירסס עליו גז פלפל.
בשלב זה הצטרפו שלושה מאבטחים נוספים שנכנסו אל החדר ואלו הצליחו לבודד את הנאשם מהנשק בו אחז.
המאבטח המשיך ואחז בנאשם גם כאשר שכב על הרצפה עד שהוא הבטיח כי הוא לא יעשה דבר. כאשר המאבטח עזב אותו קם הנאשם ומשך שוב בנשק של המאבטח, קרע את הרצועה וחטף את נשקו. השוטר הצליח יחד עם ארבעת המאבטחים להוציא את הנשק מידיו של הנאשם אך אז פגע הנאשם באחד מהמאבטחים ושרט אותו בפניו ובצווארו. השוטר איים עליו כי ירסס עליו גז פלפל ואכן עשה זאת. לאחר כמה דקות בעט הנאשם בדלת הכניסה של חדר הבידוק והוא ניסה לברוח אך נפל.
הנאשם מצדו כפר בדברים המיוחסים לו. הוא הודה כי השוטר אכן בקש ממנו לעצור וכי נטל ממנו את תעודת הזהות שלו ובקש ממנו להתעכב. הנאשם מספר כי בקש שלא להתעכב היות והוא ממהר למקום העבודה שלו ועל כן בקש לסיים במהירות עם הבדיקה אך אז התפתח וויכוח בינו לבין השוטר והמאבטחים שהיו במקום. הוא טען כי השוטר תקף אותו תוך שהוא שולל בתוקף כי הוא זה שתקף אותם.
בסופו של יום – עולה כי העובדות שנכתבו בכתב האישום אינן מעלות עבירות הכוללות איומים או אלימות וכי המאשימה למעשה חזרה בה מההאשמות הללו.
המסכת הראייתית
עדותו של השוטר:
השוטר סיפר כי הוא בקש מהנאשם לעצור בצד ובקש ממנו כי יזדהה. נראה היה לו כי הנהג קצת לחוץ ועל כן בקש ממנו שיתלווה יחד עמו אל חדר הבידוק בכדי לבדוק במסוף. הבדיקה העלתה כי הוא חב מעצר ועל כן הבהיר השוטר כי הוא מעוכב. הוא נשאר יחד עמו בחדר הבידוק בכדי לבדוק את ענין המעצר מול המשטרה. מהתחנה הורו לו כי עליו לעכב את הנאשם עד שתגיע ניידת לאסוף אותו אל התחנה. הוא הסביר לנאשם את סיבת העיכוב וכעבור מספר דקות בקש הנאשם להימלט מהמקום. השוטר עמד בפתח וניסה למנוע ממנו לצאת מחדר הבידוק. הנאשם קילל את השוטר משך אותו זמן. על פי דברי השוטר הוא נוהג להיכנס אל חדר הבידוק יחד עם מאבטח נוסף אך הפעם לא עשה את זה בגלל שהנאשם היה חב מעצר והוא לא רצה שהמידע ידלוף החוצה. על כן נשארו המאבטחים מחוץ לחדר הבידוק.
בשלב מסוים דחף הנאשם את השוטר לכיוון הדלת וניסה למשוך את רצועת הנשק של השוטר. המאבטחים שעמדו מחוץ לחדר שמו לב לדבר, פתחו את הדלת והשתלטו על הנאשם. בשלב זה בקש השוטר כי יימנעו משימוש בגז פלפל היות ומדובר בחדר קטן מאוד וסגור וכי במצב כזה עלול גז הפלפל לגרום לעילפון ולחנק.
הנאשם שהיה תפוס על ידי שני מאבטחים תפס שוב ברצועת הנשק של אחד מהם, קרע את הרצועה ומשך את הנשק והמשיך לאיים כי יהרוג אותם. בשלב זה הם הוציאו את הנאשם מחדר הבידוק וריססו אותו בגז פלפל. הם העניקו לו טיפול רפואי ואף אזקו אותו. הנאשם המשיך להטיח איומים וקללות.
באותו זמן הייתה השוטרת ליאי חדד אחראית על מצלמות האבטחה והיא התבקשה להוציא את הסרטון. כפי שהעידה:
בתאריך ה-28/11/12 התבקשתי ע"י חקירות עוטף ירושלים להוציא סרטון ממצלמות האבטחה במחסום חיזמא שבו רואים את אירוע תקיפת שוטר ומאבטח שהתרחש בתאריך ה-27.11.12.
עקב הפסקת חשמל שחלה במחסום בתאריך ה-27/11/12 המערכת נכתבה ולא צרבה את הסרט הנ"ל ואת משך אותו יום במחסום.
בשל הפסקת החשמל לא ניתן היה לצרוב את הסרטון המבוקש".
הנאשם העיד כי הגיע עם עוד נוסעים למקום והתבקש לעצור בצד ולהזדהות. הוא ספר כי השוטר לא אמר לו על מה ולמה הוא מעכב אותו וכי הוא כלל לא ידע על כך כי הוא חב מעצר. על פי סברתו הוא כלל לא היה חב מעצר והראיה לכך היא שעד היום הוא לא נעצר. הוא מספר כי השוטר צעק עליו – "אתה מעוכב, אל תזוז ואני אתן לך לסבול". הוא פחד ורצה שיהיו במקום עוד שוטרים ועל כן בקש לצאת מחדר הבידוק, אך המאבטחים דחפו אותו וריסו אותו בגז פלפל.
דיון והכרעה
למעשה חסרו כאן כמה ראיות. המאשימה לא טרחה להצטייד בראיות על מנת שניתן יהיה לתמוך בגרסת השוטר ובגרסתם של המאבטחים שנכחו במקום. לא הובאה כל אסמכתה לדברים כי אכן הנאשם היה חב מעצר, כמו כן לא הובאה כל אסמכתה לכך כי רצועת הנשק של המאבטח נקרעה כתוצאה ממשיכה של הנאשם, לא הובאה אסמכתה כי אכן הייתה במקום הפסקת חשמל וגם לא הובאה ראיה כי למרות שישנן מצלמות במקום – האירוע בכל זאת לא צולם. גם הטענה בנושא החבלות אשר נגרמו למאבטח על ידי הנאשם – לא הוכחו כראוי.
כמו כן, אם הנאשם אכן היה חב מעצר היה על השוטר להציג אסמכתה חוקית האומרת כי אכן בעת האירוע הנאשם היה חב מעצר. משלא הגיש אותה הרי שהדבר מעיד כי הוא לא היה חב מעצר. אם כך ישנו צדק להתנגדותו של הנאשם להישאר בחדר הבידוק ולהפעלת כוח מידתי.
גם בנושא של קריעת הרצועה של הנשק לא הובאו כל ראיות . לא הובא הנשק ולא הוצגה תמונה וכי מתברר כי בסך הכול הותר התפס של הנשק.
גרסת השוטר לא הייתה אמינה וגם לא עקבית לעומת גרסת הנאשם ועל כן זיכה השופט את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו.
להתייעצות עם עורך דין פלילי – צרו קשר
