שחרור בערבות כמו שהוא מכונה הוא בעצם שחרור בערובה. באופן כללי יש מה שנקרא חתימה על ערבות ויש מה שנקרא הפקדת מזומן בקופת בית משפט.
נוסף לאלה יכול בהחלט להיות מצב בו בית המשפט ממנה מפקחים מטעמו של המשוחרר בערובה על מנת שאלה יפקחו על תנאי השחרור, כולם או חלקם. המפקחים, חייבים להודיע למשטרה בכל מקרה בו הם עדים להפרת תנאי השחרור של המשוחרר בערובה.
מפקח על תנאי שחרור בערבות, במיוחד במקרה של מעצר בית עד לתום ההליכים המשפטיים נגד המשוחרר צריך להיות אדם ללא עבר פלילי, עם מחויבות לעניין הפיקוח ובמיוחד כזה שיניח את דעתו של בית משפט. כלומר שבית המשפט ירגיש שהוא סומך על הערב/ המפקח. מפקח אגב, הוא תמיד גם ערב בעצמו לתנאי השחרור.
בית המשפט יכול להתרשם מהמפקחים בשני אופנים יחד או לחוד, הראשון הוא באמצעות תסקיר מעצר שמגיש שירות המבחן בעניינו של העצור. התסקיר הוא כלי עבודה חשוב עבור בית המשפט. לבית המשפט אין זמן לרדת לעומק של כל ערב וערב וכל מפקח או מפקח ולכן הוא מבקש כי חלופת המעצר תוצג לשירות המבחן וזה יכתוב דו"ח מקצועי לגבי היות החלופה חלופת מעצר מספקת.
הדרך השניה שבית המשפט יכול להתרשם מחלופת המעצר היא שהוא עצמו ישמע את הערבים / מפקחים המוצעים וישאל אותם בעצמו שאלות ואז יחליט לבדו אם הוא נותן בהם אמון בנסיבות אותו עניין או לא.
בסופו של יום, שחרור בערבות הוא איזון בין העבירה שנעברה, אופיה, חומרתה, תדירותה, נזקיה וכו'; השהות של החשוד/ נאשם, האם יש לו עבר פלילי רלבנטי, האם עברו מכביד או קל, האם מדובר באדם עובד או לא, האם מדובר במי שחי חיים נורמטיביים או לא, גילו וכיוצ"ב וכל זאת אל מול חלופת המעצר, טיבם של המפקחים/ הערבים, מחוייבותם לתהליך השחרור, סכום הכסף המופקד וכמובן סוגיית האישוק האלקטרוני אם כן או לא.
מעבר לזה, אם לחשוד יש עבר בעבירות של בריחה ממשומרת חוקית ו/או שיבוש הליכי משפט תמיד יהיה קשה יותר להשתחרר בערובה. גם כאן גוונים רבים. אם מדובר בעבירות ישנות לעיתים זה כלל לא משפיע ולעיתים אפילו העבירות טריות עדיין הן לא רלבנטיות ולכן גם אז זה לא משפיע.
ברור כי הדברים אינם מהווים ייעוץ משפטי קונקרטי אלא הסבר כללי של העניין. לשם קביעת פגישת ייעוץ חייגו לעורך דין פלילי לוליק אסל.
