יחסי מרות
עורך דין לוליק אסל כותב: עורך דין לוליק אסל פורסם ב: פסקי דין 15.05.18, 11:10

ניצול בוטה של יחסי מרות

ניצול בוטה של יחסי מרות – העובד שהוטרד על ידי המנהל – זכה בתביעה

יחסי קרבה וחברות בין עובד לבין המנהל הפכו עם הזמן למסכת הטרדות קשה של הטרדות מיניות. העובד החליט להתפטר והגיש תביעה נגד המנהל. הוא זכה בתביעה, להכרה ולפיצויים על סבלו.

סיפור הדברים:

הצעיר הועסק בחברה לניקוי שטיחים החל מפברואר 2010 כשנה לאחר שהחל לעבוד במקום החליט להתפטר. הוא ציין את סיבת ההתפטרות – "סיבות אישיות".

במכתב אותו מסר בתאריך 9/1/11 כתב -"הנדון: הפסקת עבודה

ברצוני להודיע כי אני מפסיק את העבודה תוך חודש ימים עקב בעיות אישיות.

עמכם הסליחה. פלוני"

לאחר שמסר את המכתב עדיין המשיך לעבוד כאשר ביום 22/3/11 הגיש מכתב התפטרות שני וזה לשונו –

"הנדון: סיום עבודה

הריני להודיע בזאת על התפטרותי מעבודה החל מתאריך 22.03.11. בברכה, פלוני".

התובע טען כי הוא היה חשוף להטרדה מינית מצד הנתבע כמו גם בוצעו ניכויים משכרו שלא כדין.

הוא טען כי ההטרדות המיניות באו לידי ביטוי על ידי הערות ורמיזות בעלות גוון מיני ואף הצעות מיניות בוטות כמו גם מעשים – נשיקות, חיבוקים, נגיעות במקומות מוצנעים ונשיכה בכתף.

מלבד זאת קיזזה הנתבעת ממשכורתו שלא כדין בגין שימוש במכשיר טלפון נייד אשר ניתן על ידה. כמו כן היא לא שילמה לו את שכרו לחודש מרץ 2011. היא גם קיזזה סכומי כסף ממשכורתו בגין דוחות חניה כמו גם תאונות אשר אותן ביצע על ידי רכב מטעם החברה. על פי דבריה היה ברור לתובע כי בדעת המעסיקה לתבוע אותו בעניין אותם הסכומים אשר הוא היה חייב לה ועל כן, בכדי להקדים תרופה למכה הוא הגיש את תביעתו.

גרסת התובע

בעניין ההטרדה המינית ענה הנתבע כי הוא נשוי ואב לילדים והוא לא בעל נטיות הומוסקסואליות. הוא טען כי המסרונים אשר הוחלפו בינו לבין התובע היו הדדיים ומתובלים בהומור וחיבה אך אין בינם כל קשר להטרדה מינית.

הוא מצא לכך חיזוק כי בשני המכתבים אשר אותם הגיש התובע אשר בהם הודיע על התפטרותו הוא לא ציין כלל את הנושא של ההטרדה המינית.

בעניין הסכומים אשר קוזזו משכרו טענה הנתבעת כי מדובר בקיזוז אשר בוצע כדין וזאת בהתאם להסכמי העבודה אשר נכרתו בין שני הצדדים כמו כן התובע חייב לו סכום של 13,000 ₪.

דברי התובע

בכתב ההגנה אשר אותו כתב התובע טען כי ההסכם אשר עליו הוא חתום כולל סעיפים מקפחים ועל כן הוא מנוגד לחוקי העבודה ולתקנות הציבור וכי אילו הוא לא היה שרוי במצוקה כלכלית הוא לא היה חותם על מסמך הסכם כזה.

בכתב התביעה הציג התובע את גרסתו על פיו המנהל נהג להעיר לו הערות סקסיות כאשר גרסתו התפתחה אט אט עם התקדמות ההליכים. בתחילה התקשה מאוד לספר את הדברים כאשר נשאל מדוע אין זכר בכתב התביעה לאותם מעשים המתוארים על ידו, אלא רק להערות הסקסיסטיות, השיב:

"אז כמו שאמרתי אמרתי לעורך דיני, לאט לאט, היו לי הרבה שיחות איתו וזה משהו שלקח לי הרבה זמן להוציא, כל פעם הוצאתי עוד משהו ועוד משהו."

ובהמשך אף העיד "אני בן אדם כזה שלא שיתפתי אף אחד, לא רציתי להוציא את הסיפור הזה לאף אחד ולא רציתי לפגוע באף אחד. רציתי להשאיר את זה ככה… הכל יצא לאט לאט, טיפין טיפין, לא חשבתי שאני אי פעם אצליח להוציא את זה. מה שזה עשה, גרם לי לא להאמין באף אחד. פגע בי."

דיון והכרעה

למעשה, רק לאחר שהגיש את התפטרותו והגיש את התביעה הוא התחיל להתמודד עם כל מה שעבר ואז החל לחשוף לאט לאט את סיפורו.

למעשה, התובע זכה ליחסים מיוחדים עם המנהל אשר קידם אותו וסייע לו בעבודה. היחסים הללו הפכו אותו ללעג בין שאר העובדים כאשר בין היתר גם זה הוביל אותו להודיע על התפטרותו.

התובע היה מודע למעמדו המיוחד כפי שהוא ציין – "אבל כולם ידעו את זה, גם על הפריבילגיות שקיבלתי ממנו. יחס אחר, כל מיני סידורי עבודה וכל מיני דברים שהייתי מקבל עזרה ממנו.     ובהמשך: "… אני באותה תקופה הייתי במצב כלכלי לא טוב ופשוט לא רציתי לעשות תהליך שאני אהפוך להיות כמו שאר העובדים במפעל. אני הייתי חייב בכל חודש שיכנסו לי לבנק 3,000 ₪, הייתי חייב את הכסף, ולא עניין אותי שום דבר, פחדתי לפגוע בפרנסה שלי."

למעשה מצביעות אמירות אלו לא על יחסי חברות אמתיים והתנהגות שוויונית בין שני מבוגרים מתוך יחסים שוויוניים.  נהפוך הוא –  מצטיירת פה תמונה בוטה של ניצול יחסי מרות.

הן פער הגילאים בין השניים והעובדה כי הנתבע היה תלוי לפרנסתו בנתבע מצביעים כי הייתה חוסר שוויוניות במערכת היחסים כאשר התובע ראה בנתבע את הדמות הבוגרת והאחראית אשר ידאג לו ועל כן הוא גם רכש לו אמון.

רק לאחר שהמצב הפך להיות בלתי נסבל החליט התובע להודיע על התפטרותו.

השופט נטה להאמין לעדות התובע אשר נתמכה גם בעדויות נוספות , "התמונה שמצטיירת הנה של ניצול ברור ובוטה של יחסי מרות".

הוא קבע כי גם אם הנתבע שיתף פעולה עם הנתבע זה היה בצל יחסי התלות והמרות.

"מערכות יחסים במסגרת יחסי העבודה הכוללים יחסי מרות, יכולות להוות קרקע פורייה לניצול בעל אופי מיני של הכפוף, ובמציאות קיים אכן אחוז גבוה של הטרדות מיניות במקום העבודה. במקרים אלו, התלות הכלכלית והמקצועית של העובד בבעל המרות – המטריד, עלולה להרתיע אותו מלהראות לממונה עליו שאיננו מעוניין באותם מעשים, המהווים הטרדה מינית. על כן, גם אם נמצא, לכאורה, שהייתה הסכמה לאותן התנהגויות מטרידות, הרי שיש מקום לקבוע כהנחה ראשונית, שהסכמה זו לאו הסכמה היא, בהתקיים יחסי מרות (פרשת פלונית)."

"…נקבע כי מעסיק שאינו ממלא אחר חובותיו כאמור לעיל, יהיה אחראי לעוולה אזרחית. בבסיס האחריות המוטלת על המעסיק עומדת ההנחה, כי מוטלות עליו חובות אמון כלפי עובדיו, דאגה לרווחתם ואספקת סביבת עבודה חפה ממעשים של הטרדה מינית. "

כמו כן גרסת התובע אשר לא חשף את הדברים מיד לא תעמוד לו לרועץ היות ובמקרים מן הסוג הזה הגרסאות המתפתחות אינן נדירות. פעמים רבות מקורן בבושה או אשמה וחרדה של הקורבן.

"מצבו הכלכלי של התובע, גילו הצעיר ביחס לנתבע ומעמדו בהיררכיה הארגונית, מצביעים כי אין בין התנהגותו ביחס לנתבע לבין שיתוף פעולה מרצון ולא כלום. נהפוך הוא. הוא נקלע למלכודת דבש ממנה החליט להיחלץ כאשר לא יכול היה עוד להכיל את מעשיו של הנתבע", כך סיכם השופט.

גזר דין

השופט קבע כי הנתבע יפצה את התובע על ההטרדה המינית, בסכום העומד על 35 אלף שקלים. כמו כן נקבע כי הנתבעת, לאחר קיזוז של כ-3,500 שקל, תשלם לתובע עוד כ -16,800 שקלים כפיצויי פיטורים וזכויות נוספות.

החברה והנתבע חויבו בהוצאות המשפט של 4,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך של 12 אלף שקל.

מילון מונחים

ליצירת קשר ולייעוץ ראשוני –

054-4629296
עקבו אחרינו בטוויטר
עקבו אחרינו בפייסבוק
לייעוץ בוואצאפ