התלונן נגד נושיו על סחיטה באיומים. תלונתו לא התקבלה
בעל עסק נקלע לקשיים והתקשה לפרוע את השיקים באמצעותם שילם. הוא התלונן נגד שניים אשר ניסו לסחוט באיומים את הכסף המגיע להם תמורת השיקים. תלונתו לא התקבלה.
סיפור הדברים:
המתלונן עסק בשיווק של אספקת פירות וירקות של גוש קטיף. בשלב מסוים נקלעה החברה שברשותו לקשיים שונים כאשר חלק מהשיקים של החברה ושל המתלונן חזרו. חלק מהשיקים נלקחו לפני מועד פירעונם לפריטה אצל נאשם 1 ונאשם 2. הם דרשו את הכסף מאת המתלונן. המתלונן אכן החל לשלם להם בתוספת ריבית עד שבשלב מסוים התקשה לשלם עוד. הוא הודיע לנאשם 2 כי אין לו כסף אך העביר לו רכב מסוג מאזדה 6 משנת 2007. בהמשך פנה אל המתלונן נתבע 1 וביקש אף הוא לקבל את הכסף המגיע לו.
הנאשם אמר לו שלא מעניין אותו כלום והוא רוצה את הכסף שמגיע לו. המתלונן שנבהל, העביר לנתבע 1 את הבעלות על משאית מסוג רנו שהייתה ברשותו ורשם אותו על שם אמו של נתבע 1.
בהמשך היו איומים על חייו של המתלונן ועל כן הוא ברח ליומיים לצפון הארץ ואחר כך חזר לרמלה שם שהה בבית חמותו.
כאשר המתלונן שהה בצפון העבירו בני המשפחה של המתלונן את המשאית על ידי גרר אל העיר אשקלון.
לפני שהמתלונן ברח הגיע נתבע 2 לביתו ובקש מאשתו לשוחח עם המתלונן. היא אמרה שהוא אינו בבית. למרות שהוא שהה באותו זמן בבית. אשת המתלונן התלוננה כי הנאשם הפחיד אותה באיומים.
לאחר שהמתלונן ברח, פנו הנתבעים שוב לביתו של המתלונן ובקשו לשוחח אתו. אשתו של המתלונן אמרה שהוא לא נמצא בבית. הנתבעים פנו אל אחיו של המתלונן ואיימו עליו. אחד הנתבעים אף זרק רימון לעבר ביתו של אחד האחים.
עדות המתלונן:
המתלונן העיד כי הוא החל לעבוד כעוסק מורשה וכי הייתה לו חברה בשם "סוויסה ארז שיווק ואספקת ירקות". לאחר מכן הייתה לו חברה בשם "מנחת שי". חברת השיווק לפירות וירקות נקלעה לקשיים.
על פי טענת הנאשם הוא החל לשלם לנאשם 2 את חובו אשר התחיל ב100,000 שהוגדל ל150,000 ₪. למעשה הוא שילם לנאשם 600-700 אלף ₪ כאשר בתלונתו למשטרה דיווח כי שילם לו 400,000 ₪, זאת "כי לא רציתי לנפח את כל הבעיות" כך לדבריו. הוא סיפר גם כי ברשותו הייתה מכונית מסוג מאזדה אשר היה רשום על שם אחייניתו של המתלונן והוא היה בשימוש ובשימוש אשתו ואותו מסר לנאשם 2. הוא מסר גם את תעודת הזהות של אחייניתו.
נאשם 2 טען לעומת זאת כי הרכב מכסה בקושי את הריבית שיש למתלונן על החוב אותו חייב לו. המתלונן אף מכר את ביתו ונתן לנאשם כסף שקיבל מהמכירה.
המתלונן אף סיפר כי בעת ששהה בצפון שוחח נאשם 2 עם אחיו ואמר לו – "שיבוא שיסגור", ואמר לאח: " מה הוא מעדיף שיהרגו אותו? … לא נעזוב אותו עד שהוא יתאבד". לדברי המתלונן, כאשר שמע את הדברים התחזק בו רצון להתאבד ולו בכדי שלא יהיו בעיות עם משפחתו.
מענה של נאשם 2:
נאשם 2 הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום. הוא טען כי השיקים של המתלונן אשר הגיעו אליו לא הגיעו מאנשים אחרים אלא מהמתלונן עצמו. כמו כן טען נאשם 2 כי הוא קרבן להתנהלותו הכושלת והבלתי אחראית של המתלונן אשר צבר חובות מבלי שידע איך יתמודד איתם. הוא אף הכחיש כי המתלונן שילם לו סכומי כסף הרבה מעבר לחוב אותו הוא חייב לו. הוא אף הודה כי דבר עם אשתו של המתלונן אך השיחה הייתה רגועה ולא בטונים מאיימים. גם השיחה עם האח לא כללה טקסטים מאיימים והוא כלל לא איים על המתלונן או על משפחתו.
אין מחלוקת כי:
- המתלונן חייב כסף לנאשם 2 עבור שיקים של המתלונן אשר אלו לא נפרעו.
- נאשם 2 הגיע אל ביתו של המתלונן כאשר הוא שהה בביתו אך אשתו מסרה כי הוא אינו בבית, וכי בשיחה שהייתה בין הנאשם לבין אשתו של המתלונן לא נשמעו איומים.
- אין מחלוקת כי רימון הושלך לעבר ביתו של אחד האחים כאשר מיד למחרת הגיש המתלונן תלונה רשמית במשטרה נגד כל הנאשמים.
למעשה המחלוקת היא האם בדברים אשר אותם אמר נאשם 2 לאחיו של המתלונן יש כדי איום וסחיטה באיומים על המתלונן או על בני המשפחה שלו.
גרסת המתלונן
המתלונן העיד כי אחיו מסר לו כי הנאשם אמר לו לדבר אתו ולהגיד לו שיבוא לדבר אתו וכי מה הוא חושב, אם הוא ברח לצפון לא ימצאו אותו? כמו כן אמר כי הנאשם בקש למסור כי הוא לא ירפה ממנו ומהמשפחה לו וכן אמר לו – "לא חבל שיהרגו אותו?"
גרסתו של נאשם 2
נאשם 2 טען כי הוא כלל לא איים על אשתו של המתלונן ואף לא על אחיו של המתלונן. עדותו של האח תומכת אף היא בגרסה זו ולדבריו הייתה שיחה רגועה וידידותית אשר במהלכה שאל הנאשם מה קורה עם אחיו ומדוע המשפחה לא עוזרת לו. לא היו כאן לא סחיטה ולא איומים. המילים שציין "מה הוא מחכה? שיהרגו אותו? נאמר מתוך סלנג ומתוך רצון להניע את המשפחה של המתלונן לסייע לו. לא הייתה כאן כל כוונה לאיום או לסחיטה.
הוא סיפר כי המתלונן הלך לקראת הליך של פשיטת רגל ועל כן הוא לא תבע אותו בבית המשפט אך משום שהם חברים המשיך לפנות אליו בעצמו וקיווה כי המתלונן יצליח לשלם לו את חובו. הוא סיפר כי המתלונן ניסה כל העת למצוא פתרונות ולשלם את חובו עד בשלב מסוים הוא חדל לענות לטלפונים שלו ונעלם.
בית המשפט התרשם מעדותו של נאשם 2. היא הייתה ישרה והוא לקח אחריות על התוכן ועל השיחה והוא אף אמר בדיוק את אותם הדברים אשר מסר האח של המתלונן בעדותו.
נטען על ידי ההגנה כי המתלונן הינו אדם בעייתי וכי קשה לסמוך עליו ועל הדברים אשר שמע מפי בני משפחתו בשם הנאשמים. הוא לא בחל בדבר בכדי להשיג את מטרותיו ובעיקר – כסף.
סוף דבר
לאחר בדיקה מדוקדקת של כל הראיות ובעיקר לאחר בדיקת דבריו של העד העיקרי שהוא אחיו של המתלונן אשר לא הפליל את הנאשם – הגיע בית המשפט למסקנה כי אין להפליל את נאשם 2 ועל כן הורה השופט לזכות אותו בתום שמיעת סיכומי הצדדים.
נאשם 2 יוצג ע"י עורך דיו לוליק אסל, וזוכה.
