עבירות סמים – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים") היא החוק שאוסר לעשות כל שימוש בסמים ללא היתר.
בד"כ, כאשר עוסקים בעניינים של המשפט פלילי הקלאסי, לא מדובר בשאלה אם יש היתר מהממונה (במשרד הבריאות) או לא, לכולם אין היתר. כמובן שעכשיו עם ההנגשה של קנאביס רפואי יהיו יותר ויותר מקרים שבהם תתעורר שאלת ההיתר מן הממונה ואכן כיום עורך דין תעבורה נתקל יותר ויותר בסוגיות של שימוש בסם עם רישיון מהמנהל.
באופן כללי בתי המשפט בוחנים תמיד האם מי שעומד מולם הוא צרכן סמים או שהוא סוחר סמים. כאשר מדובר על צרכני סמים, במיוחד סמים קלים, בית המשפט לא מכביד ולא מעניש אותם בחומרה. בכלל, כאשר מדובר בצרכן סמים, ככל שהוא צרכן כבד יותר, כך יטה בית המשפט לשתף פעולה עם כל רצון של הנאשם ללכת לטיפול ולהשתקם.
למעמד דומה יכול לזכות גם סוחר סמים קטן אשר סחר בסם על מנת לממן לעצמו צריכה מוגברת של סמים, אפילו סמים קשים. כמובן שבמקרים כאלה צריך לטעון בחכמה על מנת שבית המשפט יקבל את הטענה הזו. לאחרונה סיימנו תיק של סחר משמעותי בסם (מספר מכירות מצולמות ומוקלטות לסוכן סמוי של המשטרה) ושם התקבלה הטענה הזו. לא מדובר בטענה פשוטה להוכחה אך היא בהחלט אפשרית כשהיא אמיתית וכנה.
יתר הנאשמים של עבירות סמים ובמיוחד אלה שביצעו את העבירות על מנת להרוויח כסף גדול, סובלים מענישה קשה ולעיתים אף לתקופות מאסר ארוכות.
ככל שנסיבות ביצוע העבירה מלמדות על היקף הסחר הפוטנצאלי בסם, או היקף הסחר ממש, כך הענישה תהיה כבידה יותר ומכבידה יותר.
גם לסוג הסם יש משמעות רבה. סמים קלים (קנאביס, סמי פיצוציות וכיוצ"ב) – ענישה קלה יותר. סמים קשים (קוקאין, הירואין, אקסטזי וכיוצ"ב) – ענישה מחמירה יותר.
עבירות סמים נוגעות לכל שרשרת הספקת הסם. לייצור שלו, להפקה שלו, ליבוא או היצוא שלו, לסחר בסם, לתיווך בעסקאות סמים \ לכלים המשמשים למעבדות סמים וכיוצ"ב.
החמרה מיוחדת וחמורה ביותר נוגעת להדחת קטינים לשימוש בסמים. סעיף 21 לפקודת הסמים קובע כי אדם אשר נתן לקטין סם או אפילו רק איפשר לו בדרך אחרת להשיג סם או אפילו לא מנע ממנו להשיג סם מבצע עבירה שדינה (עד) 25 שנות מאסר. במציאות העונשים לא מתקרבים למספרים האלה. כיום קטינים רבים צורכים סמים קלים, ולא רק, ותיקי מהסוג הזה מוגשים ברוב המקרים לבית משפט השלום.
עבירות סמים – סעיף 13
נוסף על כל אלה ישנה עבירה הקבועה בסעיף 13 לפקודת הסמים שעניינה "עסקה אחרת" בסם. מדובר בעבירה שהיא למעשה סעיף סל שאליו יכולה התביעה (וגם בית המשפט) להכניס כל מה שנוגע לסמים ושאיננו כתוב במפורש בפקודת הסמים. כל פעם כאשר ברור מעל לספק סביר שנאשם מעורב בעסקת סם אך אין בינו לבין הסם קשר מספק, התביעה תמיד תזלוג לעבירת הסל הזו ותאשים או תטען שמדובר בעסקה אחרת בסם.
עבירות סמים חמורות נדונות בד"כ בבית המשפט המחוזי. בעבר האבחנה הייתה בעבירה עצמה, סחר הלך למחוזי ואילו החזקה ושימוש לצריכה עצמית הלכו לבית המשפט השלום. לאור ריבוי השימוש בסמים, כיום הבחינה היא מהותית יותר. עבירות בכסף גדול, בכמות גדולה של סם, בתחכום מיוחד או בהיקפים גדולים, יוגשו לבית המשפט החוזי ואילו אפילו אותן עבירות, בהיקפים נמוכים ומקומיים, יוגשו לבית משפט השלום.
ברור כי הדברים אינם מהווים ייעוץ משפטי קונקרטי אלא הסבר כללי בלבד. לקביעת פגישת ייעוץ חייגו לעו"ד פלילי לוליק אסל.
