החוק קובע באופן מפורש מאוד מהי הטרדה מינית בעבודה. קיימות מספר אפשרויות, שהן בקצרה: סחיטה באיומים כאשר המעשה הנדרש בעל אופי מיני, מעשה מגונה, הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני שמופנות למי שהביע חוסר רצון בהצעות אלה, התייחסויות חוזרות ונשנות למיניותו של אדם אשר הביע חוסר רצון בהתייחסויות הללו, התייחסויות מבזות או משפילות באשר למינו או מיניותו של אדם או פרסום צילום, סרט או הקלטה המתמקדים במיניותו של אדם מבלי שנתן הסכמתו לכך.
לעיתים, כאשר עובד או עובדת חשים הטרדה מינית בעבודה, יש לבחון האם נסיבות המקרה מתאימות במובהק לאחת מן האפשרויות שצוינו לעיל כפי שמופיעות בחוק. אלא שכפי שעולה מן ההיסטוריה של תיקים המתנהלים בבתי הדין, עבירות הטרדה מינית בעבודה בדרך כלל אינן מובהקות ונופלות בקווים האפורים שבין לבין. לעתים, למשל, ניתן לשאול האם הייתה זו הטרדה מינית על פי החוק או שמא רק התנהגות שאינה במקומה מצד קולגה בעבודה. בהחלט יש מקרים בהן בית הדין יכול לקבוע כי אמירה מסוימת איננה ראויה, ועדיין אין מדובר בהטרדה מינית.
לדוגמה, עובדת שקיבלה הצעה בעלת אופן מיני מחבר לעבודה אולם התעלמה ממנה – האם היא הוטרדה מינית? ואם זהו לא סתם חבר לעבודה אלא הממונה הישיר? ואם זהו לא הממונה הישיר, אבל כן אדם שנמצא גבוה מעליה בהיררכיה של אותו מקום עבודה? מתי מדובר בגסות רוח או שיקול דעת מוטעה מצד המטריד לכאורה, ומתי מדובר בהטרדה מינית של ממש?
הוגשה נגדי תלונה על הטרדה מינית בעבודה. מה לעשות?
אין ספק שעם השנים חלה עלייה בתלונות על הטרדות מיניות בעבודה, הן משום שהמוסכמות החברתיות השתנו והתפתחו והן משום שמערכת החוק מעודדת גברים ונשים שמרגישים שהוטרדו מינית לקום ולהתלונן. אלא שבין כל התלונות המוצדקות יש גם כאלה שאינן מוצדקות – למשל עובד או עובדת שמבקשים לנקום או שפשוט לא פירשו נכונה את דבריו או מעשיו של המטריד לכאורה.
לפיכך חשוב לדעת שכאשר מוגשת נגד מישהו תלונה בעניין הטרדה מינית בעבודה, גם לו יש זכויות. לא אחת מוצאים את עצמם המואשמים במצב שבו מוטל עליהם כתם בלתי הפיך על לא עוול בכפם, מבלי שהייתה להם ההזדמנות להשמיע את טענותיהם או להסביר את הצד שלהם בעניין. המוניטין שלהם, משפחתם ופרנסתם – הכל עלול לעמוד בסכנה. זו הסיבה בעטיה חשוב שהמעסיק או מקום העבודה יבצעו בירור מעמיק והגון על פי דרישות החוק.
