למרות שמכר אלכוהול לקטין החליט בית המשפט לזכות את הנאשם
סוכן משטרה קטין שהתחזה לבוגר רכש משקאות אצל הנאשם. בית המשפט החליט לזכות את הנאשם בנימוק כי שימוש בסוכן שהוא קטין אך מתחזה לבוגר מהווה שימוש פסול ובלתי סביר והוא נוגד את תחושת ההגינות והצדק.
סיפור הדברים:
בתאריך – 30/08/2016 נשלח קטין בשליחות המשטרה, לבצע רכישות של משקאות בחנויות שונות. הוא ביקר במספר חנויות ובין היתר הגיע גם אל בית העסק של הנאשם. על פי טענותיו של הנאשם, בכל החנויות מכרו לקטין משקאות היות והם הוטעו בגין המראה הבוגר שלו ונראה היה כי מדובר באדם כבן 25.
למעשה הואשם בעל העסק בשני אישומים. הוא מכר באותו יום לאותו קטין פעמיים. בפעם הראשונה הוא מכר לו בקבוק בירה מסוג הייניקן ובקבוק מים ולאחר כשעתיים הוא מכר לו בקבוק קרלסברג עם חטיפים.
כאמור פעל הקטין כסוכן משטרתי והוא נשלח במסגרת מבצע שנועד נגד מכירת אלכוהול לקטינים בעיר אשדוד. הנאשם הינו הבעלים של החנות ביג טיים הנמצא באשדוד.
עמדותיהם של הצדדים
למעשה הפנתה ההגנה למראה החזותי של הסוכן שנשלח. על פי דבריה מדובר בסוג של מכשלה מכוונת היות והסוכן נראה היה אדם בוגר לפחות בן 23 או אפילו יותר.
בא כוחו של הנאשם טען כי אם המטרה ותכלית האכיפה הייתה אכן בדיקה האם נמכרים משקאות גם לקטינים, היה על המשטרה לשלוח נער צעיר שלכל הדעות ייראה כקטין. לו היו שולחים נער בן 15, אשר המראה שלו מוכיח בבירור כי מדובר בנער צעיר, ניתן היה להאשים את בעל העסק שמכר לו את המשקאות. אך היות והמשטרה בחרה לשלוח נער בוגר שנראה על גבול הבגירות, נער שנראה ממש כמו אדם מבוגר, הרי שבהחלט הייתה כאן מכשלה מכוונת ואי אפשר לקבוע על סמך זה כי בעל העסק אינו אוכף את האיסור למכור משקאות חריפים לקטינים מתחת לגיל 18.
מלבד זאת ציין בא כוחו של הנאשם, כי כל בעלי העסקים אשר נבדקו באותו יום, מכרו גם כן את המשקאות לקטין היות ואף הם לא ראו בו קטין עד כי לא עלה בדעתם לדרוש ממנו תעודת זהות על מנת לבדוק את העניין.
עמדת המאשימה
המאשימה בקשה לדחות את טענות ההגנה, באומרה כי על הנאשם היה לדרוש תעודת זהות מאת הקונה כפי שהדבר נדרש על פי חוק. היא גם ציינה כי בחנות לא היה כל שילוט המורה כי אין לאדם מתחת לגיל 18 לרכוש משקאות אלכוהול. עד טענה המאשימה כי העובדה שהנאשם רואה את עצמו כאדם שהופל על ידי המשטרה על ידי סוכן מדיח, מוכיח לנו יותר מכול כי המוכר כלל אינו מודע לחובה או לפחות לצורך לדרוש מכל קונה להציג תעודה מזהה כאשר הוא בא לרכוש משקה אלכוהול כזה או אחר.
בא כוחה של המאשימה מוסיפה ומדגישה כי באותו יום נכשל הנאשם פעמיים כאשר הסוכן הופיע פעמיים בבית העסק והוא מכר לו את מבוקשו ללא כל בדיקה, זאת על אף שלא הופעל כל לחץ מצדו של הקונה או לא היה שידול כלשהו מצדו.
בכל מקרה גורסת ב"כ המאשימה כי על אף שהסוכן נראה היה אדם בוגר עדיין לא יכול היה הנאשם לחסות במסגרת ההגנה מן הצדק ובכל מקרה היה עליו לדרוש תעודה מזהה.
דיון והכרעה
במהלך הדיונים העיד הקטין בבית המשפט וגם שם התרשם השופט כי מדובר בצעיר הנראה בוגר מכפי גילו וכי ההופעה המרשימה שלו בהחלט עשויה להטעות.
הקונה תיעד את הקנייה על ידי סרטונים ובית המשפט התבונן בכל אותם הסרטונים ומהם התרשם שוב כי אכן הקונה נראה בוגר מכפי גילו.
במועד הקנייה היה הנער בגובה של 1.85 והוא אף חבש כובע לראשו ואף הקונה עצמו העיד כי רבים טעו בגילו בגלל המראה הבוגר שלו ומאז ומתמיד חשבו כי הוא בוגר מגילו האמתי.
הנאשם העיד כי הוא סבר לתומו כי מדובר באדם כבן 25 לפחות ועל כן כלל לא עלה בדעתו לדרוש ממנו תעודת זהות. כמו כן, באותו יום בו רכש הצעיר את המשקאות אצל הנאשם, הוא ביצע את אותה קנייה בעוד חנויות ושם גם כן לא דרשו ממנו תעודה מזהה, מן הסתם מאותה סיבה.
עונשו של מוכר משקאות לקטינים
המסגרת הנורמטיבית קובעת כי אל לו למוכר משקאות חריפים, לשדל אדם קטין לרכוש משקאות משכרים. מלבד זאת, אם עבר ומכר לאדם קטין משקה משכר, עונשו שישה חודשי מאסר.
מסיבה זו מותר לכל בעל עסק המוכר משקאות חריפים, לדרוש את תעודת הזהות של כל קונה המבקש לרכוש משקאות משכרים.
ישנו חוק הקובע כי בכל בית עסק אשר בו נמכרים גם משקאות חריפים, יש לקבוע שילוט ברור המורה כי אין לקטין לרכוש משקאות משכרים וכל מי שבא לרכוש משקאות כאלו חייב להציג תעודת זהות.
סוף דבר
בית המשפט הכריע כי אם המשטרה הייתה באמת רוצה לאכוף את עניין מכירת האלכוהול לקטינים, היה עליה לשלוח נער שאכן נראה קטין וצעיר מגיל 18 וכך באמת ניתן היה להתרשם האם בעל העסק מתרשל במילוי החוק והוא מוכר אלכוהול גם לקטינים.
למעשה הבחירה בסוכן אשר נראה כאדם בגיר זוהי בחירה אשר פוגעת בחוק ההגינות והצדק וכי מדובר בפגיעה בנאשם בעקבות הנסיבות אשר בהן הופעל הסוכן במראה מטעה שכזה.
על מנת להסיר ספק, אזי גם אם הנאשם אכן היה מואשם בעקבות מעורבות אשר נוגעת למכירת משקאות משכרים, הרי שהיה על המשטרה לבחון את התנהלותו של הנאשם באמצעות סוכן אשר אכן ייראה קטין ללא כל הטעיות.
כפי שנכתב בפסק הדין על ידי השופט – "דווקא בשל סוג העבירה היה על המשטרה להקפיד הקפדה יתרה בבחירת הסוכן מבחינת חזותו ולא להכשילו, במיוחד כאשר אין חובה לדרוש תעודה מזהה (עיין והשווה בשנויים המתחייבים: לצורך להקפיד הקפדה יתרה על הוכחת יסודות עבירה מסוג אחריות קפידה.)
הבחירה בסוכן שבאופן אובייקטיבי נחזה להיות בגיר מהווה הפרה של עיקרון המידתיות.
במקרה זה, ה"סוכן המדיח", הופעל עם דגש על אותו ייחוד שבעבירה, היינו עצם הבחירה בסוכן המסוים שהופעל במקרה דנן, כמי שבאופן אובייקטיבי נחזה להיות בגיר, יצרה "הזדמנות ייחודית" לנאשם לביצוע העבירה. יצירת הזדמנות ייחודית לנאשם לביצוע עבירה יש בה בכדי לפגוע בתחושת הצדק וההגינות,
לאור כל האמור לעיל ובנסיבות המקרה דנן, הגעתי למסקנה כי השימוש בסוכן שהינו קטין, שנחזה לבוגר, הינו שימוש פסול, בלתי סביר ונוגד את תחושת הצדק וההגינות."
בנוסף לכל זאת, ניתן לקבוע באופן ברור חד משמעי כי יש כאן חוסר הלימה הן מהבחינה החברתית והן מהבחינה המוסרית כאשר האחריות הוטלה אך ורק על המוכר ולא גם על הקטין אשר למעשה רכש את המשקאות שלא כחוק.
אי לכך, הוחלט בבית המשפט כי אין להרשיע את המוכר בדבר מכירת משקאות משכרים לקטין.
השופטת אף הוסיפה וציינה כי ראוי כי המשטרה לא תפעל באופן מכשיל כפי שהיא פעלה במקרה זה.
להתייעצות עם עו"ד פלילי – צרו קשר
