החברה לא טרחה למנוע את ההטרדה
חברת אגד לא טרחה למנוע את ההטרדה – היא תפצה את המתלוננת בעשרות אלפי שקלים
בית הדין באזורי לעבודה בירושלים חייב את חברת אגד בפיצויים של כ – 40,000 ₪ לעובדת אשר הוטרדה על ידי הממונה עליה, זאת לאחר שנקבע כי חברת אגד לא פעלה כדי למנוע את ההטרדה המינית או לכל הפחות לטפל באופן יעיל במקרה.
סיפור הדברים:
התובעת עבדה בעמדת המודיעין בתחנה המרכזית בירושלים. היא הגישה תלונה נגד הממונה עליה אשר לדבריה פגע בה והטריד אותה מינית. נהג ללטף אותה ולחבק למרות שהתנגדה לכך. הוא נהג להתקשר אליה מחוץ לשעות העבודה ולספר לה סיפורים בעלי אופי מיני. בסופו של דבר התפטרה המתלוננת התובעת מעבודתה והגישה תביעה נגד חברת אגד כאשר לטענתה החברה לא מילאה את תפקידה כראוי בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית.
לטענת הממונה מעשיו נעשו בתום לב והוא לא הסכים להודות במעשים והתחייב לפצות את המתלוננת בסכום של 21,500 ₪.
למעשה הוא טען כי ההסכם שחתם עמה והפיצויים שהעניק לה היו רק בכדי להכשיר את בקשת הסליחה מאת התובעת. הוא טען כי לא היו במעשיו הטרדה מינית וכל מעשיו היו בכדי להקל עליה בעבודה נוכח הסכסוכים שהיו לה עם חברותיה בעבודה. חברת אגד מצדה טענה כי נקטה באמצעים סבירים על מנת למנוע את ההטרדה על ידי שתלתה בלוח המודעות של משרדי אגד את התקנון למניעת הטרדה מינית. כמו כן תלתה את התקנון סמוך לחדר הנהגים וגם סמוך לחדר האוכל אשר נמצא מעל לחדר המודיעין.
להתייעצות עם עורך דין דיני עבודה
בית הדין החליט לקבל את טענת המתלוננת וקבע כי אין די בתליית התקנון במספר מוקדים מרכזיים היות ומדובר במבנה גדול במיוחד. כמו כן בתקנון לא צוין שם של אחראי אשר יהיה ממונה על מניעת ההטרדה המינית באגד ואשר אליה ניתן יהיה לפנות בעת הצורך. בית הדין אף ציין כי הפרקטיקה המקובלת היא צירוף התקנון יחד עם דף מידע לתלושי השכר של העובדים.
למעשה ניסה בית הדין לבדוק מהן החובות של המעביד בקשר למניעת הטרדה מינית ומה עליה לעשות כאשר נודע לה כי נעשו מעשים מעין אלו. התביעה למעשה אינה מתייחסת לממונה אשר פיצה אותה אלא בחברת אגד אשר התרשלה או לא קיימה את המצופה והנדרש ממנה לעשות כמעבידה.
נכתב בפסק הדין כי נדמה כי חברת אגד – הנתבעת פעלה ממש כמי שכפו עליה הר כגיגית, כך נכתב בפסק הדין. נכתב גם כי המתלוננת הייתה חסרת אונים כאשר למעשה לא היה לה כתובת אל מי לפנות עם תלונותיה אלו, והייתה אובדת עצות כאשר לא ידעה מה לעשות עם המקרה הזה.
עוד נקבע כי חברת אגד לא טיפלה כפי שמצופה היה ממנה בתלונה. היא פנתה אל אחראי במקום אשר הוא מסר לה מספר טלפון של האחראית למניעת הטרדה מינית באגד. המתלוננת שפנתה אל האחראית לא זכתה בטיפול מהיר על ידה כאשר זו לא קבעה אתה פגישה מידית.
על פי הנכתב בפסק הדין – מעת שנמסרה ההודעה והתלונה לנתבעת – "היה עליה לפעול לאלתר בכדי לאמץ בחום את התובעת. היא הושארה בבדידותה ובעלבונה ימים רבים מידי" – כך נכתב בפסק הדין. ולעניין הטענה שטענה חברת אגד, כי המתלוננת החליטה לעזוב את מקום העבודה מיוזמתה – נכתב בפסק הדין – "נדמה שהביטוי הרצחת וגם ירשת מתאים להתנהגות זו" .
נקבע לפיכך כי חברת אגד למעשה לא נקטה בכל האמצעים הנדרשים על מנת למנוע את המקרה ועל כן היא צריכה לשלם לתובעת פיצוי של 21,000 ₪ פיצוי עבור נזק שאינו ממוני ופיצוי על סך 7,500 ₪ פיצוי בגין נזק ממוני. כמו כן תשלום של 1,350 ₪ חלף ימי מחלה ועוד 8,000 ₪ עבור הוצאות משפט.
להתייעצות עם עורך דין פלילי
