בוטל כתב האישום בגין עבירות מס – בגלל רשלנות מטעם רשות המיסים
לאחר ארבע שנים של דיונים בתיק פלילי על עבירות מס, החליט השופט כי יש לשים קץ לטרטור של הנאשם והורה על ביטולו של כתב האישום אותו הגישה נגדו רשות המיסים. "נוצר הרושם כי המדינה פשוט מתעמרת בפרט העומד לדין", כתב השופט בהחלטתו.
על פי עובדות כתב האישום, קבלו הנאשמים בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2005 מסמכים אשר נראים כחשבוניות מס על שמות של עסקים שונים כאשר למעשה הם לא התחייבו וגם לא עשו את העסקאות אשר עליהם קבלו את החשבוניות. על פי התביעה, רשמו הנאשמים את החשבוניות הללו בספרי הנהלת החשבונות שלהם אף כי למעשה היו אלו חשבוניות פיקטיביות. הם ניכו שלא כדין את סכומי המס אשר מגולמים באותם חשבוניות בדיווחים שלהם למנהל מע"מ. סך החשבוניות הפיקטיביות עמד על 3,000,000 ₪ כך שסכום התשומות אשר נוכו בגינן היה 495,000 ₪.
הנאשמים כפרו בכתב האישום כאשר במסגרת הדיון אשר התקיים ביולי 2013 הייתה בעיה להעמיד את עדותו המרכזית של התביעה. היות ובאותו שלב עדיין לא הוחלט אם להעמיד גם את העד לדין היות ועל פי טענת רשות המיסים – מדובר באדם אשר הוציא את החשבוניות תוך שיתוף פעולה עם הנאשם.
לאחר מספר חודשים התקיימה ישיבת הוכחות ראשונה כאשר בה השתתפו שני עדי תביעה ואף הגישו מסמכים. אך אז לא השיבה המאשימה האם ישנה כוונה להעמיד את העד לדין על כן לא העיד.
הישיבה שהייתה אמורה להתקיים אחר כך לא התקיימה היות והתובע נקרא לשירות מילואים באותו זמן.
כך הדיונים נדחו שוב ושוב מסיבות שונות כאשר במהלך אותו זמן, לנוכח התמשכות ההליכים ומחדלי המאשימה, נעשה גם ניסיון להעביר את התיק להליכי גישור אך הגישור גם כן לא צלח ועל כן התייצבו הצדדים שוב, בפברואר 2015 לדיון מחודש. הסנגורית טענה כי גם עתה עדיין לא הועברו לידיה כל חומרי החקירה אך הרשות טענה כי מדובר בחומרים אשר אינם רלוונטיים. אז בקשה הסנגורית לבטל את כתב ההגנה מטעמי הגנה מן הצדק.
מעוניינים להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית?
דיון
השופטת כתבה כי הגיעה לכלל מסקנה כי יש עילה לביטול כתב האישום בשל "הגנה מן הצדק" אשר על פיה – "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
היא מצאה שלושה פגמים בולטים בהתנהלות של כתב האישום כפי שנפרט להלן:
פגם ראשון –
היא ציינה את הפגם הראשון והמרכזי כמחדל באופן מסירת חומרי החקירה.
"ראינו כי לאורך תקופה ארוכה, ארוכה מדי, נמנעה המאשימה למסור להגנה חומרי חקירה שונים. מן התיאור שהובא לעיל עולה כי המאשימה עשתה לעצמה מנהג לא להשיב בזמן לבקשות ההגנה בעניינים אלה, במקרה הטוב מסרה את תשובותיה באיחור ורק כתוצאה מהחלטות בית המשפט, ובמקרה הרע התחמקה שוב ושוב ממתן תשובה כלשהי (למרות החלטות בית המשפט) עד אשר התייצבה בדיון האחרון וטענה כי החומר אינו רלוונטי. אזכיר כי עוד בישיבת ההוכחות הראשונה, ביום 8.7.2013, יידעה ההגנה את המאשימה בצורך להעביר לה חומרי חקירה, וזמן לא רב לאחר מכן אף פנתה בכתב. מאז ועד היום לא זכתה ההגנה לקבל מענה ענייני מן המאשימה לפניה זו.
התנהגות כזו של רשות שלטונית אין לקבל, קל וחומר כשעסקינן בתביעה הכללית. נוצר הרושם כי המדינה פשוט מתעמרת בפרט העומד לדין. התנהגות המאשימה במקרה דנן הביאה לבזבוז זמן שיפוטי ובעיקר – לעיוות דין לנאשם, אשר הדיון בעניינו נדחה שוב ושוב מסיבות לא ענייניות. אמנם לא התרשמתי כי מדובר במעשה מכוון מצד התביעה הכללית, אך גם רשלנות חמורה מצדה יכולה במקרים המתאימים לעלות כדי "הגנה מן הצדק"
ב"כ המאשימה אמר כי הוא לא חלק על האחריות של המאשימה במחדל אלא שההתנצלויות החוזרות ונשנות של נציג המאשימה לא יכולות לרפא את הנזקים אשר נגרמו לנאשם כתוצאה מההתנהלות הרשלנית של התביעה כאשר במו ידיה הביאה לכך כי לא ניתן יהיה לקיים את ההליכים נגד הנאשם.
פגם שני –
המאשימה הגישה את כתב האישום שש שנים לאחר ביצוע העבירה. וכפי שעולה מדברי ב"כ של המאשימה – הדיון האחרון נערך חמש שנים אחרי שהסתיימה החקירה כך שלמעשה מדובר בעשר שנים לאחר ביצוע הנטען של העבירה כאשר עדיין לא הסתיימה פרשת התביעה שזהו רק השלב הראשון של דיוני ההוכחות.
"חלוף זמן כה רב מעת ביצוע העבירות פועל בכמה מישורים: הוא מקהה את עוקץ חומרתן של העבירות הפליליות שנטען כי בוצעו; הוא גורם עיוות דין לנאשם ומקטין את האינטרס הציבורי במיצוי הדין עמו; ובנוסף – הוא מקשה על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי, אם זה משום הקושי לאתר מסמכים רלוונטיים ואם משום שחלוף הזמן משפיע על זיכרונם של העדים (והנאשם בכללם)"
פגם שלישי –
הבחנה בין חשודים הינה בסיס מוכר לדחיית טענת "הגנה מן הצדק"
"המאשימה בחרה לא להעמיד לדין פלילי את עד התביעה קבועה, הגם שעל פניו הלה שותף לעבירה בה הואשם הנאשם. כל שטען ב"כ המאשימה להצדקת החלטה זו הוא שבניגוד לנאשם, החקירה לא העלתה כי קבועה (העד שהפיק את החשבוניות) נהנה מפירות המרמה ולמעשה האיש פעל בהנחיית הנאשם. טעם זה אינו יכול לעמוד, ויעידו אלפי כתבי האישום שהוגשו עד היום נגד נאשמים שנטען כי הוציאו חשבוניות פיקטיביות".
השילוב של שלושת הפגמים הללו הביאו את השופטת לכלל מסקנה כי בתנאים אלו יגרור קיום ההליך הפלילי לפגיעה מהותית וקשה בעקרונות הצדק וההגינות המשפטית.
על כן, הוחלט לבטל את כתב האישום מכוח – "הגנה מן הצדק".
