קזינו ווירטואלי מול קזינו מוחשי – מה חמור יותר?
לאחרונה נחשפה פרשת הימורים אשר פעלה באמצעות שרת במזרח אירופה כאשר האתר התנהל ממרכז באזור אמריקה. הרשות ציינה בהודעה אותה הפיצה בעיתונות כי "מדובר באכיפה שנעשית בהמשך לקבלת עמדת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בעניין אתר ההימורים "ויקטור צ'נדלר", עמדה אותה הציגה המחלקה הכלכלית, שקבעה כי העובדה ששרתי אתר נמצאים בחו"ל, אינה מוציאה את מפעילי האתר מתחולת החוק הישראלי, שכן ברגע שהאתר מאפשר לגולשים מישראל להמר בו, הוא מבצע עבירה של ארגון הימורים בארץ. עמדה זו קיבלה תוקף של בית משפט השלום בראשון לציון ושל בית משפט המחוזי בתל אביב".
בעבר, כאשר אדם רצה להמר במכונת מזל או לשחק בקלפים היה עליו לצאת מהבית כדי להגיע אל בתי קזינו ולהמר בהם. היו רק מעט גופים אשר קבלו היתר על פי דין לעשות זאת. מפעל הפיס או המועצה להסדר הימורים בספורט וכדומה. על פי חוק העונשין בישראל אין לארגן או לערוך הימורים המכונים בשם החוק – "משחק אסור".
מקומות ההימורים אשר צצו מעת לעת נחשבו מקומות לא לגיטימיים אשר הוגדרו בחוק כ – "חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסוימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת".
בדרך כלל כאשר ברשויות החוק רצו להילחם בתופעה, הם היו פושטים על אותם בתי קזינו ומחרימים את מכונות המזל ואם הם היו מצליחות החרימו גם את הכסף שהיה במקום במהלך הפשיטה, זאת אם הצליחו לשמור על גורם ההפתעה. בתי הקזינו היו צצים בדרך כלל באזורי התעשייה השונים, באזורי בילוי כמו גם באזורים שונים המועדים לפורענות.
לרוב, בעל המקום שהוא למעשה היה המפעיל אך בשפה המדוברת (והלא ממש עדינה) היה מכונה "הקוף" היה נעצר. הוא גם היה נחקר ועל פי החלטתו – שותק או תורם את המידע ובהתאם היה נושא את ענשו. דבר זה היה חלק מתפקידו כמפעיל המקום כאשר בגין רמת הסיכון של העבודה שלו הוא זכה בפרמיה הראויה.
במקרים אלו אשר בהם מדובר היה במקום הימורים פיזי, ידע כל ישראלי שרצה להמר – כי הוא מסתכן בכך ואם הוא בכל זאת רוצה לעשות את זה כחוק – היה עליו לצאת את גבולות המדינה ולפנות למקום שם מותר להמר. כמו לאס וגאס, מקאו, רינו בחלק ממדינות אירופה או ביריחו. (עד לפני תקופה קצרה) ישראלי שיצא להמר בחוץ לארץ עשה זאת ללא כל חשש וידע כי הוא לא ייתפס כאשר יחזור. גם מפעיל בחו"ל לא חשש להיכנס לארץ וידע כי אף אחד לא יעצור אותו.
כיום, עם התפתחות האינטרנט דורשת סוגיית ההימורים התייחסות שונה לחלוטין. המשחקים הללו נערכים בפלטפורמות אינטרנטיות אשר שונות לחלוטין הן בתוכנן והן במהותן מההימורים בבתי קזינו או בתי הימורים פיזיים.
בשנים האחרונות פועלות היחידה הארצית לחקירות הונאה כמו גם כוח המשימה בלהב 433 נגד ההימורים באינטרנט. מטרת המאבק של המדינה נגד התופעה מתנהלת תחת הכותרת של המאבק בפשיעה הכלכלית – כפי שהרשות פרסמה בפרשת ההימורים האחרונה אשר התפוצצה -וזה לשונם – "תקיפה כלכלית משולבת של הארגונים המפעילים אתרים אלה במספר מישורים מעבר לעבירות ארגון ההימורים: עבירות הלבנת הון, בקשות חילוט שונות ובחינת אפשרות להגיש כתבי אישום בעבירות מס, נגד כל המעורבים הרלוונטיים".
מצווארון לבן לצווארון כחול
למעשה המשמעות של הכרזה זו היא כי בפועל הטיפול בהימורים כבר אינו כפי שהיה בעבר. הוא עלה מדרגה כאשר היום כבר לא מדובר בעבירות צווארון כחול שזה למעשה אומר עבירות פליליות טהורות כאשר עונש המאסר עליהן הוא לכל היותר לשלוש שנים, אלא כעבירות צווארון לבן שהן עבירות כלכליות, בעיקר עבירות על חוק איסור הלבנת הון כאשר עונש המאסר בגין עבירות אלו הינו עשר שונות מאסר וזאת בנוסף לסעד החילוט שזה כחלק מהסעדים הבאים מכוח החוק שאוסר הלבנת הון.
נושאים ראויים לטיפול בנושא
ישנן טענות משפטיות נוספות אשר ניתן לטעון ויריעה זו לא תוכל להספיק לכך.
כמו למשל –
- תכנית שותפים – מה היא האחריות הפלילית של הצדדים?
- מתן שירות – ההבחנה בין פלטפורמת ההימורים באינטרנט לבין ארגון הימורים בפועל.
- אתרי ביניים בחוץ לארץ – מה קורה כאשר כל המשחקים מתבצעים בחוץ לארץ כולל ההימור אשר נעשה דרך אתרי ביניים בחוץ לארץ.
- האם כאשר אתר ההימורים הוא באנגלית והוא מזהיר את הישראלים שלא להיכנס אל האתר – האם מדובר בבעל אתר שיש לו כוונות פליליות?
- אכיפה בררנית – למה המדינה מנהלת הליכים רק נגד גופים מסוימים כאשר מהאחרים היא מתעלמת?
- מה יהיה החוק במקרה אשר תושבי ישראל יצליחו לעקוף אתר אשר נחסם בפני גולשים ישראלים?
- כיצד עולה בקנה אחד – מטרת החוק של כל הנושא של הימורים אשר מאושרים על פי חוק כמו לדוגמא מפעל הפיס או המועצה להסדר ההימורים בספורט, ומה קורה כאשר גופים אלו קמים על יוצרם? (בהקשר לכך ראוי לציין את הבג"צ אשר הוגש לאחרונה אשר התייחס לשינוי שבשיטת ההימורים בלוטו תוך כדי הקטנת אחוזי הזכייה. תגובת המדינה לעתירה הייתה כי מפעל הפיס אינו רשאי לקבוע בעצמון את תנאי ההגרלות וכי הוא חייב לקבל לשם כך את הסכמת האוצר. שינוי בשיטת ההימור היא למעשה איסור פלילי של קיום תנאי היתר לקיומן של הגרלות)
טענות אלו ועוד – דורשות מענה ולא כאן המקום לכך.
לסיכום –
"לא ניתן להתעלם מכך שעבירה היא עבירה רק אם וככל שהיא נקבעה בחוק או על פיו, ואם יש מקום לפרשנות- היא תמיד תעמוד לזכות החשוד או הנאשם. כל עוד המחוקק לא תיקן את החוק, הרי שעסקינן ב"עמדות" ו"מסקנות" בלבד, שעליהן לא ניתן לבסס תיק פלילי ואל לבית המשפט ליתן ידו לכך"
קפיצת המדרגה אשר חלה בעבירות ההימורים כאשר מבדיקתם באמצעות זכוכית מגדלת של עבירות פליליות (עבירות צווארון כחול) הפכו אלו להיות עבירות כלכליות אשר נבדקות תחת מיקרוסקופ (עבירות צווארון לבן) כמו כן בנוסף להתפתחות הסוגיה של ההימורים בשוק המודרני הרי שהיא דורשת כיום הסתכלות שונה לגמרי מצד המחוקק. אך כל עוד הדבר לא נעשה ומכיוון שמדובר בדין פלילי הרי שאין כאן מקום להקל מצד רשויות החוק.
