מעשה מרמה והפרת אמונים מוגדר כפעולה שבוצעה על ידי אדם שעובד בשירות הציבור ויש בה משום ניגוד עניינים, ואשר כתוצאה ממנה נפגע הציבור. לעבירה מסוג זה יש התייחסות מיוחדת בחוק שכן היא למעשה מתמודדת עם ניצול לרעה של מנהל ציבורי על ידי גורמים פנימיים שאמונים על פעילותו. כלומר, עבירות של מרמה והפרת אמונים זוכות לעניין רב בקרב הציבור משום שעובד ציבור, זוטר ככל שיהיה, מייצג לא רק את עצמו אלא גם את מנגנוני הממשל. לפיכך, הוא נראה כמי שיש בידיו כוח וסמכויות רבות, ועל כך אסור לו לנצל אותן לרעה או לשם קידום ענייניו האישיים.
עבירות מרמה והפרת אמונים כוללות שלושה יסודות שעל התביעה להוכיח:
האחד הוא הגשמת האינטרס הפרטי של עובד הציבור. דהיינו, אם עובד ציבור מנצל את המעמד וההשפעה שלו על מנת להשיג טובות הנאה עבור עצמו, אזי מעשיו יוגדרו על פי החוק כמרמה והפרת אמונים.
השני הוא שפעולת המרמה והפרת האמונים בוצעה מכוחו או תפקידו כעובד ציבור. דהיינו, יש להוכיח כי עובד הציבור ביצע את העברה במסגרת תפקידו, גם אם המעשים שביצע לכאורה לא נכללו בתחום סמכויותיו.
והשלישי הוא שפעולת המרמה והפרת האמונים גרמה לפגיעה בציבור – ולאו דווקא בנזק פיזי או חומרי, אלא לעיתים קרובות די בכך שחלה פגיעה באמונו של הציבור במערכות השלטוניות.
העונש המרבי הקבוע בחוק על עבירות מרמה והפרת אמונים הינו שלוש שנות מאסר בפועל.
הואשמתי בעבירת מרמה והפרת אמונים. מה לעשות?
חשוב לציין שלא כל ניגוד עניינים של עובד ציבור פירושו שבוצעה עבירת מרמה והפרת אמונים. יש מקום להתחשב בחומרת ניגוד העניינים, במעמדו של הנאשם בהיררכיה הציבורית ובהשפעה ההיקפית של פעולותיו על המערכת שבתוכה הוא פעל ועל הציבור שבו הוא פגע.
כלומר, קיימת עמימות מסוימת בהגדרות של עבירות מרמה והפרת אמונים – ועם זאת, אין להקל ראש בהאשמה שכזו. אם הואשמת בעבירה כזו, חשוב מאוד לשכור עורך דין פלילי מנוסה שיידע לכוון אותך כבר משלבי החקירות הראשוניים במשטרה ועד הדיונים בעניינך בבית המשפט.
