3.5 שנות מאסר נגזרו על מטפל סיעודי שגנב מקשישים
מטפל סיעודי ניצל את הקרבה למטופליו הקשישים וגנב מהם כספים. במסגרת הסדר טיעון לאחר שהודה במיוחס לו נגזר עליו עונש מאסר כמו כן פיצוי לקרבנותיו.
בן 53 שטיפל בקשיש חולה אלצהיימר לקח את כרטיס האשראי של הקשיש ועשה בו שימוש כ –200 פעמים. הוא הצליח להתחזות כבעל הכרטיס וכך הצליח לגנוב מעל 100,000 ₪. לאחר חודשים ספורים הוא עבד בביתו של קשיש אחר ושם חזר שוב על המעשה. הוא לקח את כרטיס האשראי והציג את עצמו כבעל הכרטיס. מלבד זאת הוא גנב ממנו סכום של 4,600 ₪ במזומן.
הקשישים התלוננו על המטפל כאשר בעקבות כך הוגשו נגדו שני כתבי אישום אשר ייחסו לו שורת עבירות. בין האישומים – הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה וגם גניבה. הנאשם אכן הודה במיוחס לו כפי שנפרט בהמשך.
המקרה הראשון
בחודש דצמבר 2013 עסק הנאשם כמטפל סיעודי בקשישים. הוא טיפל בין היתר בקשיש יליד שנת 1932 אשר לוקה באלצהיימר. במהלך העבודה בביתו של המתלונן, הוא נטל את כרטיס האשראי אשר שייך לקשיש והשתמש בו 194 פעמים תוך כדי שהוא מציג את עצמו כבעל הכרטיס. למעשה הוא הצליח להשתמש בכרטיס ולבצע בו 137 עסקאות. למעשה הוא ביצע עסקאות בהיקף של מעל עשרת אלפים ₪.מלבד זאת הוא ניסה 59 פעמים נוספות להשתמש בכרטיס אך ללא הצלחה כאשר מדובר בסכום מצטבר העומד על תשעת אלפים ₪.
מתוך פירוט השימושים עולה כי כל העסקאות הללו בוצעו במשך חודשיים וחצי כאשר כמעט כולם היו עבור קניית צרכי מזון בסכומים עד 100 ₪.
על פי הודאתו הורשע הנאשם ב- 137 עבירות של הונאה שנעשו על ידי כרטיס חיוב, 137 עבירות – של קבלת דבר במרמה, 59 עבירות של ניסיון הונאה באמצעות כרטיס חיוב, שזה אומר 59 עבירות של ניסיון קבלת דבר במרמה וגם עבירה אחת של גניבה.
המקרה השני
בחודש אפריל 2014 עבד הנאשם אצל קשיש נוסף שהוא יליד 1934. במהלך עבודתו בביתו של המתלונן גנב משם הנאשם סכום כסף של 4,600 ש"ח במזומן כמו כן נטל את כרטיס האשראי השייך למתלונן. הוא השתמש בכרטיס האשראי פעמיים, תוך שהוא הציג את עצמו כבעל הכרטיס, בסכום של כ- 200 ש"ח.
במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם במיוחס והוסכם כי המאשימה תגביל את עצמה לטעון לעונש של עד ארבע שנות מאסר בפועל, כולל הפעלת מאסר מותנה לחובת הנאשם, הנאשם עצמו חופשי בטיעוניו.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה שם דגש על חומרתם של העבירות, על הפגיעה הקשה בקרבנות ועל הפרת האמון כלפי הקשישים. המדינה אף הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם אשר רק לאחרונה השתחרר ממאסר בן שלוש שנים כאשר היא בקשה להשית על הנאשם את העונש המקסימלי של ארבע שנים כולל פיצוי כספי לקשישים אשר מהם גנב.
ב"כ הנאשם בקש להדגיש את נסיבות החיים הקשות של הנאשם אשר הם הובילו אותו לביצוע המעשים ולחיי עבריינות. כמו כן הוא ציין את מצבו הרפואי ואת מאמציו הכנים להשתקם ולפרנס את משפחתו כאשר כל רצונו הוא לפרנס את המשפחה בכבוד. כמו כן הוא הביע חרטה על מעשיו וביקש שיקלו בענשו.
הפגיעה היא לא רק כלכלית
על פי דברי השופט – לא מדובר כאן רק בפגיעה כלכלית וגניבת רכוש. חומרת המעשה של הנאשם זהו הכיעור הגלום של גניבת רכוש של קשיש מוגבל אשר נתון לטיפולו. מדובר בהפרת אמון קשה ובוטה במיוחד כאשר מדובר בטיפול בקשיש אשר מופקד בידיו ומדובר בחוסר הגינות החותר תחת ערכים בסיסיים ואנושיים של התחשבות בחלש זאת מעבר לפגיעה הכלכלית בקרבנות. במעשים ישנה פגיעה רגשית אשר נובעת מכך כי מטפל אשר אותו הם הכניסו לביתם והעסיקו אותו – מעל באמונם באופן כל כך בוטה.
מלבד זאת ריבוי המקרים וביצוע העבירות למשך זמן ארוך כל כך, תוך פגיעה משמעותית בקרבנות מוסיף לחומרת המעשים אף שמדובר בסכומים קטנים באופן יחסי בכל פעם, אך אם אנחנו מצרפים את כל סכום הכסף אשר אותו קבל הנאשם במרמה הרי שמדובר בסכום לא מבוטל כמו כן הסכום אשר אותו גנב מדירתו של המתלונן השני.
לאור הדמיון שבין שני המקרים וגם סמיכות הזמנים, קבע השופט ביחס לשניהם עונש אחד, אשר נע בין שנה וחצי של מאסר לארבע שנות מאסר.
במסגרת ההסדר, הסכימו הצדדים כי ייגזר על הנאשם עונש מאסר למשך תקופה שלא תעלה על 4 שנים בנוסף לתקרה עונשית אשר מבטאת נכונה את חומרת העבירות.
הנסיבות אשר אינן קשורות באופן ישיר לעבירה
הנאשם הינו יליד 1961. נשוי ואב לשניים. הוא כבר הורשע בעבר בעבירות רבות אשר ביניהם עבירות רכוש, מרמה, זיוף, התפרצויות, גניבת כרטיסי אשראי ושימוש בהם כאשר בגין כל אלו הוא הורשע ונידון למאסרים שונים אשר מצטברים יחד לשנים רבות.
ההרשעה האחרונה שלו הייתה בשנת 2011 כאשר בה נידון לשלוש שנות מאסר בפועל ושנה אחת על תנאי.
בתסקיר שירות המבחן פורטו תולדות חייו של הנאשם. ממנו עולה הנאשם אשר חי בילדותו בתנאי מצוקה קשים מאוד ועל כן הוא הדרדר לעבריינות. הוא אף תלה את העבירות אשר בהם הואשם בהתמכרות להימורים. אך שירות המבחן הטיל בכך ספק בגלל אופי המעשים והשימושים בכרטיס אשר לא תאם את הדבר.
מהתסקיר גם עלה כי הנאשם השתחרר ממאסרו האחרון בהליך מוקדם וזאת לצורך שילוב בהליך השיקומי אשר עמו לא שתף פעולה.
להערכת השירות – הנאשם סובל מדפוסי עבריינות מושרשים והוא כלל אינו מודע לבעייתיות ולפסול שבהתנהגותו. כמו כן הוטל ספק באשר למסוגלות שלו להתנתק ממעגל הפשע והעבריינות ועל כן קיים סיכון גבוה כי הוא ישוב ויבצע גם בהמשך עבירות דומות.
דיון והכרעה
ממכלול הנתונים אשר בתיקו של הנאשם נמצא כי יש להטיל עליו עונש בצד הגבוה של מתחם העונש אשר הוסכם עליו בין שני הצדדים.
היות ולחובתו של הנאשם נזקפים עברו הכבד כמו גם כישלון ההרתעה אשר גם לאחר מאסרים רבים עדיין שב לסורו, כמו כן נזקף לחובתו הסיכון הגבוה כי הוא ישוב ויבצע שוב את אותן העבירות. על כן ניתן משקל רב בקביעת העונש אשר יהלום את המקרה.
הנתון היחיד אשר בכל זאת עומד לזכותו של הנאשם זוהי ההודאה במיוחס לו. לאור כל אלה יש מקום להשית עליו עונש אשר נמצא ברף גבוה במתחם ולהפעיל את העונש בפועל.
העונש:
על סמך כל הנ"ל נגזר על הנאשם –
- שלושים ושניים חודשי מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום מעצרו 2.5.14.
- מפעיל מאסר מותנה של שנה אשר הושת על הנאשם בת"פ 10246/08 בבית משפט השלום בירושלים ביום 17.1.11 עונש זה יופעל שמונה חודשים במצטבר לעונש המאסר שבסעיף א', וארבעה חודשים בחופף לו, כך שסך הכל ירצה הנאשם ארבעים ושניים חודשי מאסר.
- שנה מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש שהיא פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.
- ששה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש שהיא עוון תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.
- פיצוי למתלונן א.ל. בסך 10,000 ש"ח.
- פיצוי למתלונן ש.ב. בסך 5,000 ש"ח.
