עבירות כלכליות מהוות בעיה חמורה ומורכבת, שמשפיעה על החברה כולה. במאמר זה נבחן את שני סוגי העבירות הכלכליות המרכזיות: הראשונה, המתמקדת בשימוש לא חוקי בכלים עסקיים במטרה להרוויח כסף או להימנע מתשלום מס, והשנייה, שהיא הלבנת הון – הפיכה של כספים שהושגו בדרך לא חוקית לכסף חוקי. ההבנה של סוגי העבריינות הללו, הסנקציות המשפטיות המוטלות עליהן והדרכים להימנע מהן, היא חיונית לכל אדם ועסק.
אם אתם עוסקים בעסקים, מנהלים כספים או רק רוצים להבטיח את עתידכם הכלכלי, קריאה מעמיקה במאמר זה תסייע לכם להבין את הסיכונים הכרוכים בעבירות כלכליות ותאפשר לכם לפעול בהתאם לחוק. אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי מקצועי שיעזור לכם להבטיח את הצלחתכם בתחום הכלכלי!
עבירות כלכליות מחולקות באופן גס לעבירות משני סוגים:
- הסוג הראשון – מתייחס לעבירות כלכליות שתכליתן שימוש בכלים עסקיים מקובלים באופן לא חוקי במטרה להרוויח יותר כסף או לשלם מס מופחת.
- הסוג השני – מתייחס עבירות כלכליות שתכליתן להפוך כסף שהושג במסגרת ביצוען של עבירות אחרות לכסף "חוקי" בר שימוש. למשל, אדם ללא מקור הכנסה שבידיו סכום כסף מזומן גדול שהושג באמצעות ביצוע עבירה לא יכול לקנות עם הכסף בית. ברגע שהוא יקנה את הבית, רשות המיסים מיד תשאל את עצמה, ואותו, איך זה שאדם ללא הכנסה מדווחת צבר הון כה גדול.
כמובן, ככל שהסכומים גדולים ולעיתים יש ממש תזרים כספי משמעותי שנולד מביצוע עבירות אחרות, עולה הצורך להפוך את הכסף הזה לכסף חוקי, אפילו לשלם עליו מס מלא וכך להפוך כספי עבירה לכסף שמופקד בחשבון בנק וניתן לעשות בו כל שימוש. גם לקנות בית.
עבירות כלכליות מסוג עבירות מס.
מטבע הדברים, החוקים המובילים בעניין הם פקודת מס הכנסה, אשר סעיף 220 בה קובע כי מי שהתחמק מתשלום מס במזיד או שעזר למישהו אחר להתחמק דינו עד 7 שנות מאסר.
הסעיף מפרט בדיוק לאיזה מעשים הכוונה באותה התחמקות: השמטת הכנסה מדו"ח שמוגש, תרשומת כוזבת בדו"ח, תשובות כוזבות לכל שאלה או בדיקה של מס הכנסה וכמובן הסעיף שנמצא בשימוש הכי שכיח – שימוש במרמה עורמה ותחבולה ולבסוף, הצגת אישורי ניכוי מס במקור כוזבים.
תיקון החוק הישראלי בנושאי עבירות מס
בעשרים השנים האחרונות התפתחה פסיקה כמעט חד משמעית בתחום, של הטלת עונשי מאסר בפועל, לפי העניין. היו גם גרי דין של שנים רבות בתחום. חשוב לציין כי העונש על עבירה לפי סעיף 220 לפקודה כולל גם קנס שיכול להגיע ל 226,000 ש"ח. חשוב לציין כי הרשעה לפי סעיף 220 לפקודה משמעה כי גם הליכי מיסוי אזרחיים קשים וחיובים כספיים ניכרים.
עבירות מס ערך מוסף
חוק מע"מ קובע בסעיף 117 לחוק מע"מ קובע את העבירות על החוק ואת הענישה בגינן. על פי רוב, העבירות מחולקות לעבירות טכניות, למשל אי הגשת דו"ח במועד ואז העונש הוא עד שנת מאסר אחת; ולעבירות מהותיות כאשר שם, נניח בעבירה שיש בה כוונה להתחמק מתשלום מס כאשר הכוונה עצמה היא נסיבה מחמירה, הענישה מגיעה עד ל 7 שנות מאסר ולכמעט 1,000,000 ש"ח קנס.
לצד חוקים אלה יש גם את חוק מס קניה, חוק הבלו וכיוצ"ב הקובעים מאסרים קצרים יותר למבצעי העבירות שמשכם עד 2 שנות מאסר.
עבירות כלכליות מסוג הלבנת הון
חוק איסור הלבנת הון קובע בסעיף 3 כי מי שעושה פעולה ב"רכוש אסור" במטרה להסתיר או להסוות את מקורו או את בעלי הזכויות בו וכו' דינו מאסר עד 10 שנים וקנס של עד כ 1,200,000 ש"ח.
כמו כן, החוק קובע שורה של "עבירות מקור" כלומר עבירות שכל הרכוש שנצבר עקב ביצוען הוא בגדר רכוש אסור ובהן שורה ארוכה של עבירות אלימות, סמים, רכוש, מכס, זכויות יוצרים ולאחרונה נקבעו גם קריטריונים לפיהם גם עבירות מס, די שכיחות, מהוות עבירות מקור לפי החוק ובתנאי שהמס עולה על 480,000 ש"ח לשנתיים או 170,000 ש"ח לשנה ועוד קריטריונים נוספים [ראו סעיף 17א. תוספת הראשונה לחוק].
הלבנות הון בעסקאות מקרקעין בחסות החוק
בנוסף, החוק קובע בסעיף 4 כי מי שמבצע פעולה ברכוש אסור דינו מאסר עד 7 שנים. הדבר היה לא פעם נושא לחקירת עורכי דין שהואשמו בביצוע עבירות הלבנת הון בעסקאות נדלן , למשל בנסיבות בהן הם נחשדו כאילו ידעו שהעסקה נעשית ברכוש אסור ותכליתה, בין היתר, הסוואת מקור הכסף.
הטלת סנקציות קשות
סנקציה קשה נוספת שמטיל החוק בסעיף 21 היא כי במקרה בו בית משפט קבע כי בוצעה הלבנת הון הרי שבית המשפט יחלט, למעט במקרים חריגים, רכוש ששימש לביצוע העבירה, שנעברה בו העבירה, שהושג במישרין או בעקיפין מביצועה של העבירה, אפילו אם הרכוש נמצא בשליטתו או בבעלותו של אדם אחר. ניתן לומר בקיצור, כי במקרה בו נקבע כי אדם הלבין הון או ביצע פעולה אסורה ברכוש אסור בסכומים גבוהים, רכושו עומד בסכנה (שוב, תלוי במספרים). לעיתים קרובות מידי, בקשות החילוט נוגעות לרכוש שצבירתו לא קשורה כלל לעבירה, נניח בית עסק או בית פרטי שממנו נהג לבצע אדם הלבנת הון.
למעשה על אף הענישה המחמירה בעבירות הלבנת הון, עדיין הקרב המשפטי על הרכוש עומד לא פעם בליבם של תיקים אלה כאשר המדינה תופסת לעיתים רכוש לגיטימי שהושג בעמל רב.
ההיסטוריה של ישראל בהלבנות הון ועבירות כלכליות
צריך להבין שבשנות התשעים ישראל נחשבה גן עדן להלבנת הון. לא מעט אנשים הגיעו לדלפקי הבנקים השונים והפקידו במזומן סכומי עתק של מיליונים רבים. מאז, הרבה מים זרמו בירקון וכיום כל תנועה בלתי מוסברת של כסף, אפילו לא מזומן, נבדקת ולעיתים נחסמת ממש תוך המתנה לבדיקת הרשויות. החוק לאיסור הלבנת הון בעצם מנסה להתחקות אחר כספים שמקורם בעבירות פליליות (או לשם מימון טרור). ככל שמקור הכסף הוא מקור אסור, הרי שאפילו משלמים עליו מיסים מלאים, עדיין מדובר בכסף מולבן. אגב, אחת הדרכים המקובלות להלבין כף היא להפקידו בעסקים רגילים תוך יצירת מצג כאילו העסק מרוויח כסף. החקיקה במדינת ישראל היא קשה ומחמירה ולמעשה ככל שמוכיחים כי אדם מסויים הלבין הון, בוודאי אם מדובר בסכומים ניכרים או לתקופות ארוכות, גם אם ההון הזה הוא חלק קטן מההון שלו, עדיין כל ההון שלו בסכנה ולעיתים כאמור מתנהלים קרבות משפטיים עזים לשם מניעת חילוטי רכוש ובעיקר בתים ונכסי נדל"ן אחרים, כספים בבנקים, מניות, רכבים וכיוצ"ב.
סיכום המאמר בנושא עבירות כלכליות
מאחר ועבירות של הלבנת הון הן עבירות נוספות לעבירת המקור, בד"כ חקירה בעבירה של הלבנת הון תתחיל כחקירה נילווית לביצוען של עבירות אחרות כגון עבירות מס, שוחד, מרמה ואף עבירות צווארון כחול כמו גניבה ושוד. גם בעניינים אלה, ההיוועצות המהירה והמעמיקה בעורך דין היא מיסודות ההצלחה בהליך כזה ולמעשה צרו קשר עוד היום עם עורכת דין זיוה אגמי יכול למצוא עצמו מול שוקת שבורה.
