nursing
עורך דין לוליק אסל כותב: עורך דין לוליק אסל פורסם ב: פסקי דין 24.05.18, 11:34

60,000 ₪ לעובדות סיעודיות אשר הוטרדו על ידי קשיש אשר אצלו עבדו

שתי מטפלות סיעודיות ממולדובה התלוננו כי עבדו אצל קשיש אשר נהג להטריד אותן. הוא הציע להן טובות הנאה שונות תמורת הטבות מיניות. בית הדין לעבודה האמין להן.

סיפור הדברים:

תובעת מס' 1 – גב' ג.ס. הועסקה בביתם של בני הזוג ו. כמטפלת סיעודית על ידי חברת דניאל כוח אדם זר לסיעוד קשישים, בין התאריכים – 1/1/2011 ועד ליום 15/8/2011.

תובעת מס' 2 – גב' פ. הועסקה בביתם של מש' ו. מיום 3/11/2011 ועד ליום 8/1/2012 על ידי חברת א. דרך הלב עובדים זרים לסיעוד.

לטענת העובדות הן עבדו בביתם של הנתבעים שישה ימים בשבוע בין השעות 6:00 בבוקר ועד לשעה 9:00 בערב. משך חמישה ימים בשבוע נהגה גב' ו לצאת לפעילות במועדון קשישים כאשר מר ו. יצא רק פעמיים בשבוע בלבד. הן טענו כי הן טיפלו גם בגב' ו. שהייתה חולה מורכבת ועל כך הן דרשו שכר בגין טיפול נוסף.

בשעות הבוקר נהגו לבצע עבודות בית שונות כמו ניקיון, כביסה, בישול ועוד. מלבד זאת נהגו לבצע עבודות ניקיון גם בבתי שכנים.

שכרן של התובעות עמד על 3,500 ₪ ובנוסף קבלו דמי כיס שבועיים על סך 100 ₪. הנתבעים היו מפקחים על עבודתם ומר ו. הוא זה שהיה אחראי על תשלום השכר שלהן.

לטענתן – לא הותר להן לנצל את ימי החופשה השנתית או חופשות חג וגם על כך הן תובעות בכתב התביעה. תובעת 1 תובעת 1626 ₪ כדמי פדיון חופשה ותובעת 2 – 492 ₪.

שתיהן טענו כי מר ו. נהג להטריד אותן מינית, נגע בהן, הציע להן הטבות שונות תמורת "הטבות מיניות" ועוד. ועל כך הן תובעות כל אחת סכום של 65,000 ₪ מיורשיו של ו. שכבר הלך לעולמו.

לגרסתן, הן לא הכירו זו את זו קודם לכן אלא לאחר שתובעת 1 שמעה כי ישנה עובדת חדשה אשר ממלאה את מקומה היא התקשרה מיוזמתה אל ביתם של הנתבעים והזהירה את תובעת 2 מפני המעשים של מר ו.

הנתבעים, בניו של מר ו. הכחישו בהכחשה נמרצת את הסיפורים המיוחסים לאביהם תוך טענה כי התובעות עשו זאת כנקמה על כך שהוריהם התלוננו עליהם במשטרת ישראל על כי גנבו כספים ותכשיטים מביתם.

עוד הם טענו כי לא ייתכן לייחס לאביהם א המעשים מן הסוג הזה היות והוא היה אדם נכה ומוגבל פיזית ולא היה באפשרותו לבצע את המעשים אשר הן ניסו לייחס לו.

מלבד זאת הם טענו כי הן הגישו את התלונות מתוך נקמה על כך כי אביהם בקש שלא יעבדו גם במקומות נוספים כמו כן, עובדת 1 שפוטרה מעבודתה בגלל גניבה, מנסה לנקום באמצעות הגשת התביעה.

הם ציינו כי מתלוננת 2 המשיכה ללון בבית הנתבעים גם לאחר שהפסיקה לעבוד שם וזה לבד מהווה הוכחה כי היא חשה בטוחה בביתם.

דיון והכרעה

תכליתו של החוק לעניין הטרדה מינית במקומות עבודה קובע כי "על המעביד לדאוג לכך, כי העובדת תהיה חופשית מהטרדה מינית בעבודה…המעביד חייב לשמור על כבודה של העובדת המועסקת על ידו ולהגן על פרטיותה. חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין העובדת למעביד, ומהחובה לבצעו בתום לב; מהזכויות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; מתקנת הציבור ומסעיף 7 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. על מנת למנוע הטרדה מינית בעבודה יש לחנך את המעבידים, כי ביצוע הטרדה מינית או היעדר מדיניות למניעת התופעה יביאו להגשת תובענה נגדם ולהטלת פיצוי כספי שיהפוך את העבירה לבלתי כדאית."

השופט גם קבל את העדויות של חברות כוח האדם אשר אליהם הופנו התלונות של העובדות.

גב' שחר מחברת כוח אדם שעל ידה הועסקה גב' פ. הציגה מכתב אשר כתבה המתלוננת 1:

"לכבוד קו לעובד

הנדון – העובדת ז.פ. … עבדה אצל בני הזוג ו. בגדרה כצנלסון 29 מתאריך 3.11.11 עד 8.1.12 בבוקר.

לאחר מסכת לא נעימה בעליל, ולאחר שהעובדת הועברה למעסיקים אחרים, עדיין המעסיק ו. מסרב לשלם לה עבור עבודתה אצלם

החוב – 1068 ₪ עבור דצמבר 2011 + 790 ₪ עבור ינואר 2012

המעסיק משקר במצח נחושה. מסתבר שמוכר ברשויות השונות ממקרי העסקה קודמים, הטרדות מיניות ופגיעה בזכויות.

קצרה ידי מהושיע, פניתי לבן ולקשיש ולמטב ולעוד. אנא עזרתכם.

לתצהיר שכתבה תובעת 2 צורף גם כן מכתב אותו כתבה גב' פורת שהייתה העובדת הסוציאלית בחברת הסיעוד דרך הלב.

ש. ופ. ו. מרחוב כצנלסון 29 בגדרה, העסיקו דרך משרדנו עובדת זרה בשם פ.ז.

לאחר שהמטפלת, הגב' ז', הודיעה בכתב ובעל פה לתמר שחר, מנהלת החברה על רצונה לעזוב את המשפחה והבית לאחר תקופה קצרה של מספר שבועות, ניסינו לברר מה גרם לכך. העובדת חששה לספר את הסיבות לרצונה לעזוב אולם לבסוף סיפרה כי סבלה מניסיונות של בעלה של המטופלת, מר ו. לנצלה ניצול מיני וכן מהפרת זכויותיה כעובדת. לדבריה, מר וגנר הציע לה הצעות מגונות, ניסה לשכנע אותה להעניק לו טובות הנאה מיניות וכן נגע בה בניגוד לרצונה.

כמו כן, סיפרה העובדת כי המשפחה הפירה את זכויותיה הבסיסיות כעובדת שלהם…

במסגרת תפקידי כעובדת סוציאלית, ביקרתי בבית המטופלת פעמיים: הביקור הראשון היה ביקור טרום השמה.. והשני ביקור לאחר השמה בתאריך 18.11.2011.

לפני שהגעתי לביקור שלאחר ההשמה, תמר שחר יידעה אותי כי יש חשש לכך כי בעלה של המטופלת מפר את זכויות העובדת ולא מניח לה לצאת לחופש בסוף השבוע…

מאחר והמטופלת דוברת רוסית ורומנית, לא היה באפשרותי לשוחח איתי באופן חופשי כפי שאני נוהגת לעשות על מנת לברר אם הכל מתנהג כשורה, אולם היה לי ברור שהיא איננה חשה בנוח וכי היא מנסה שלא לגרום לצמה בעיות ולתת תחושה שהכול בסדר למרות שהיה ברור שקיימת בעיה. לאחר הביקור דיווחתי לתמר שחר על הביקור ועל תחושותיי במהלכו.

מאוחר יותר, תמר שחר הודיעה לי כי העובדת מסה לידיה מכתב עם בקשתה לצאת מהבית. המטפלת הסבירה כי הייתה מוכנה למחול על הפרת זכויותיה כעובדת (דבר שלא מקובל עלינו כלל וכלל!) אולם ההצעות המגונות וההטרדה המינית היוו עבורה את נקודת המשבר. לדבריה, היא חשה השפלה עמוקה, בושה וחדירה לפרטיותה ועקב כך דרשה בתוקף לצאת מהבית.

חשוב לציין כי לפני שהגב' שחר הוציאה את המטפלת ממשפחת וגנר, היא זימנה את הבן אלי לפגישה בבית ההורים. הפגישה התקיימה בנוכחות המטפלת. במהלך הפגישה העלתה הגב' שחר את טענות העובדת וכן את הודעת ההתפטרות. פסח וגנר הכחיש את הדברים מכל וכל אבל אשתו שרה אמרה כי גם כל המטפלות הקודמות התלוננו על דברים דומים.

למרות ניסיונות הבן לשכנע את המטפלת להישאר ולהסביר לאביו שהוא צריך להתייחס אליה בכבוד, המטפלת עמדה על רצונה לעזוב.

לאור הדברים שעלו בפגישה, ערכה הגב' שחר בדיקה והסתבר שגם העובדת הקודמת אשר הגיעה לבית ו' מטעם תאגיד אחר, עזבה בעקבות הטרדה מינית. היא איתרת את העובדת הקודמת וגם היא סיפרה דברים דומים מאוד.

לפיכך אני ממליצה שלא לאפשר בשום אופן להכניס תחת אותה קורת גג עם ו' מטפלת ממין נקבה כלל וכן להיות בפיקוח הדוק על המתרחש בבית במהלך תקופת העסקת מטפל חדש."

השופט שוכנע כי אכן המנוח נהג באופן בלתי הולם במתלוננות כאשר ההתבטאויות והמעשים עולים לכדי הטרדה מינית של ממש. לאחר שהשופט בחן את רכיבי התביעה הוא פסק לכל אחת מהמתלוננות פיצוי של 30,000 ₪ בתוספת שלל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

להתייעצות עם עורך דין פלילי

מילון מונחים

ליצירת קשר ולייעוץ ראשוני –

054-4629296
עקבו אחרינו בטוויטר
עקבו אחרינו בפייסבוק
לייעוץ בוואצאפ