ניצול בוטה של יחסי מרות

ניצול בוטה של יחסי מרות – העובד שהוטרד על ידי המנהל – זכה בתביעה

יחסי קרבה וחברות בין עובד לבין המנהל הפכו עם הזמן למסכת הטרדות קשה של הטרדות מיניות. העובד החליט להתפטר והגיש תביעה נגד המנהל. הוא זכה בתביעה, להכרה ולפיצויים על סבלו.

סיפור הדברים:

הצעיר הועסק בחברה לניקוי שטיחים החל מפברואר 2010 כשנה לאחר שהחל לעבוד במקום החליט להתפטר. הוא ציין את סיבת ההתפטרות – "סיבות אישיות".

במכתב אותו מסר בתאריך 9/1/11 כתב -"הנדון: הפסקת עבודה

ברצוני להודיע כי אני מפסיק את העבודה תוך חודש ימים עקב בעיות אישיות.

עמכם הסליחה. פלוני"

לאחר שמסר את המכתב עדיין המשיך לעבוד כאשר ביום 22/3/11 הגיש מכתב התפטרות שני וזה לשונו –

"הנדון: סיום עבודה

הריני להודיע בזאת על התפטרותי מעבודה החל מתאריך 22.03.11. בברכה, פלוני".

התובע טען כי הוא היה חשוף להטרדה מינית מצד הנתבע כמו גם בוצעו ניכויים משכרו שלא כדין.

הוא טען כי ההטרדות המיניות באו לידי ביטוי על ידי הערות ורמיזות בעלות גוון מיני ואף הצעות מיניות בוטות כמו גם מעשים – נשיקות, חיבוקים, נגיעות במקומות מוצנעים ונשיכה בכתף.

מלבד זאת קיזזה הנתבעת ממשכורתו שלא כדין בגין שימוש במכשיר טלפון נייד אשר ניתן על ידה. כמו כן היא לא שילמה לו את שכרו לחודש מרץ 2011. היא גם קיזזה סכומי כסף ממשכורתו בגין דוחות חניה כמו גם תאונות אשר אותן ביצע על ידי רכב מטעם החברה. על פי דבריה היה ברור לתובע כי בדעת המעסיקה לתבוע אותו בעניין אותם הסכומים אשר הוא היה חייב לה ועל כן, בכדי להקדים תרופה למכה הוא הגיש את תביעתו.

גרסת התובע

בעניין ההטרדה המינית ענה הנתבע כי הוא נשוי ואב לילדים והוא לא בעל נטיות הומוסקסואליות. הוא טען כי המסרונים אשר הוחלפו בינו לבין התובע היו הדדיים ומתובלים בהומור וחיבה אך אין בינם כל קשר להטרדה מינית.

הוא מצא לכך חיזוק כי בשני המכתבים אשר אותם הגיש התובע אשר בהם הודיע על התפטרותו הוא לא ציין כלל את הנושא של ההטרדה המינית.

בעניין הסכומים אשר קוזזו משכרו טענה הנתבעת כי מדובר בקיזוז אשר בוצע כדין וזאת בהתאם להסכמי העבודה אשר נכרתו בין שני הצדדים כמו כן התובע חייב לו סכום של 13,000 ₪.

דברי התובע

בכתב ההגנה אשר אותו כתב התובע טען כי ההסכם אשר עליו הוא חתום כולל סעיפים מקפחים ועל כן הוא מנוגד לחוקי העבודה ולתקנות הציבור וכי אילו הוא לא היה שרוי במצוקה כלכלית הוא לא היה חותם על מסמך הסכם כזה.

בכתב התביעה הציג התובע את גרסתו על פיו המנהל נהג להעיר לו הערות סקסיות כאשר גרסתו התפתחה אט אט עם התקדמות ההליכים. בתחילה התקשה מאוד לספר את הדברים כאשר נשאל מדוע אין זכר בכתב התביעה לאותם מעשים המתוארים על ידו, אלא רק להערות הסקסיסטיות, השיב:

"אז כמו שאמרתי אמרתי לעורך דיני, לאט לאט, היו לי הרבה שיחות איתו וזה משהו שלקח לי הרבה זמן להוציא, כל פעם הוצאתי עוד משהו ועוד משהו."

ובהמשך אף העיד "אני בן אדם כזה שלא שיתפתי אף אחד, לא רציתי להוציא את הסיפור הזה לאף אחד ולא רציתי לפגוע באף אחד. רציתי להשאיר את זה ככה… הכל יצא לאט לאט, טיפין טיפין, לא חשבתי שאני אי פעם אצליח להוציא את זה. מה שזה עשה, גרם לי לא להאמין באף אחד. פגע בי."

דיון והכרעה

למעשה, רק לאחר שהגיש את התפטרותו והגיש את התביעה הוא התחיל להתמודד עם כל מה שעבר ואז החל לחשוף לאט לאט את סיפורו.

למעשה, התובע זכה ליחסים מיוחדים עם המנהל אשר קידם אותו וסייע לו בעבודה. היחסים הללו הפכו אותו ללעג בין שאר העובדים כאשר בין היתר גם זה הוביל אותו להודיע על התפטרותו.

התובע היה מודע למעמדו המיוחד כפי שהוא ציין – "אבל כולם ידעו את זה, גם על הפריבילגיות שקיבלתי ממנו. יחס אחר, כל מיני סידורי עבודה וכל מיני דברים שהייתי מקבל עזרה ממנו.     ובהמשך: "… אני באותה תקופה הייתי במצב כלכלי לא טוב ופשוט לא רציתי לעשות תהליך שאני אהפוך להיות כמו שאר העובדים במפעל. אני הייתי חייב בכל חודש שיכנסו לי לבנק 3,000 ₪, הייתי חייב את הכסף, ולא עניין אותי שום דבר, פחדתי לפגוע בפרנסה שלי."

למעשה מצביעות אמירות אלו לא על יחסי חברות אמתיים והתנהגות שוויונית בין שני מבוגרים מתוך יחסים שוויוניים.  נהפוך הוא –  מצטיירת פה תמונה בוטה של ניצול יחסי מרות.

הן פער הגילאים בין השניים והעובדה כי הנתבע היה תלוי לפרנסתו בנתבע מצביעים כי הייתה חוסר שוויוניות במערכת היחסים כאשר התובע ראה בנתבע את הדמות הבוגרת והאחראית אשר ידאג לו ועל כן הוא גם רכש לו אמון.

רק לאחר שהמצב הפך להיות בלתי נסבל החליט התובע להודיע על התפטרותו.

השופט נטה להאמין לעדות התובע אשר נתמכה גם בעדויות נוספות , "התמונה שמצטיירת הנה של ניצול ברור ובוטה של יחסי מרות".

הוא קבע כי גם אם הנתבע שיתף פעולה עם הנתבע זה היה בצל יחסי התלות והמרות.

"מערכות יחסים במסגרת יחסי העבודה הכוללים יחסי מרות, יכולות להוות קרקע פורייה לניצול בעל אופי מיני של הכפוף, ובמציאות קיים אכן אחוז גבוה של הטרדות מיניות במקום העבודה. במקרים אלו, התלות הכלכלית והמקצועית של העובד בבעל המרות – המטריד, עלולה להרתיע אותו מלהראות לממונה עליו שאיננו מעוניין באותם מעשים, המהווים הטרדה מינית. על כן, גם אם נמצא, לכאורה, שהייתה הסכמה לאותן התנהגויות מטרידות, הרי שיש מקום לקבוע כהנחה ראשונית, שהסכמה זו לאו הסכמה היא, בהתקיים יחסי מרות (פרשת פלונית)."

"…נקבע כי מעסיק שאינו ממלא אחר חובותיו כאמור לעיל, יהיה אחראי לעוולה אזרחית. בבסיס האחריות המוטלת על המעסיק עומדת ההנחה, כי מוטלות עליו חובות אמון כלפי עובדיו, דאגה לרווחתם ואספקת סביבת עבודה חפה ממעשים של הטרדה מינית. "

כמו כן גרסת התובע אשר לא חשף את הדברים מיד לא תעמוד לו לרועץ היות ובמקרים מן הסוג הזה הגרסאות המתפתחות אינן נדירות. פעמים רבות מקורן בבושה או אשמה וחרדה של הקורבן.

"מצבו הכלכלי של התובע, גילו הצעיר ביחס לנתבע ומעמדו בהיררכיה הארגונית, מצביעים כי אין בין התנהגותו ביחס לנתבע לבין שיתוף פעולה מרצון ולא כלום. נהפוך הוא. הוא נקלע למלכודת דבש ממנה החליט להיחלץ כאשר לא יכול היה עוד להכיל את מעשיו של הנתבע", כך סיכם השופט.

גזר דין

השופט קבע כי הנתבע יפצה את התובע על ההטרדה המינית, בסכום העומד על 35 אלף שקלים. כמו כן נקבע כי הנתבעת, לאחר קיזוז של כ-3,500 שקל, תשלם לתובע עוד כ -16,800 שקלים כפיצויי פיטורים וזכויות נוספות.

החברה והנתבע חויבו בהוצאות המשפט של 4,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך של 12 אלף שקל.

עבודות שירות נגזרו על עובד בנק שהורשע בעבירות שוחד זיוף ומרמה

מנהל בנק בכיר אשר הורשע בעבירות שוחד, הפרת אימונים, זיוף מסמכים ועוד עבירות שונות קיבל עונש של שישה חודשים עבודות שירות ותשלום של קנס סמלי בלבד. הסיבה לקלות העונש – כתב האישום הוגש רק לאחר 12 שנה, הכסף כבר לא היה בידי מנהל הבנק והוא הצהיר כי כיום הוא שבר כלי.

סיפור הדברים

במשך שש שנים החל משנת 1994 ועד לשנת 2001 כיהן הנאשם כמנהל סניף ראשי של בנק פועלי אגודת ישראל. במסגרת תפקידו הניהולי אישר הנאשם שלא כדין – הקצאות אשראי חריגות עבור הלקוחות של הסניף בו כיהן.

הוא עשה את המעשים הללו תוך שהוא מזייף מסמכים לצורך כך, נוטל שוחד, עובר עבירות מרמה ופועל בניגוד מוחלט לאינטרסים הברורים של הבנק.

בשנת 2001 הוצע לנאשם תפקיד בכיר אחר בחוץ לארץ והוא העדיף את התפקיד על פני המשרה המנהלית שלו בבנק. רק לאחר שעזב את כיסא המנהלים בבנק – התגלו היקפי הזיוף ומעשי המרמה של הנאשם. חלפו עוד 12 שנים ארוכות עד שהפרקליטות החליטה להגיש סוף סוף את כתב האישום.

בשנת 2012 הוגש אל בית משפט השלום כתב האישום אשר הוא כלל עשרה אישומים שונים. אלו כללו עוון של לקיחת שוחד, עוונות מרמה, הפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד ועוד. התביעה בקשה כי יטילו על הנאשם קנס ראוי למעשים הללו בסדר גודל של כמה מאות אלפי שקלים. טענת הפרקליטות הייתה כי למרות שחלפו 12 שנה אך לאור אופיים הקשה וחומרתם הרבה של המעשים הללו –  עדיין יש לפגוע בכיסו של הנאשם כדי ליצור הרתעה. כמו כן יש להענישו בגלל הפגיעה הקשה באמון הציבור ובמוסד הבנקאות בישראל אשר אמורה להתנהל במלוא היושר והכנות.

תביעה זו החלה בקול רעש גדול וזכתה להד ופרסום נרחב בכלי התקשורת השונים. הפרת האמונים של נושא בתפקיד בכיר עורר ציפייה לענישה ראויה ולקנס כספי בסדר גודל הולם.

דבר הנאשם

למעשה הודה הנאשם בחקירתו ולא כיחש אף אחד מהאישומים אשר יוחסו לו. אך הוא בקש כי בהתחשב בזמן הרב אשר חלף מאז שנחשפו המעשים לפני 12 שנה ועד להגשת כתב האישום בפועל יפחיתו מחומרת העונש. הוא אף בקש כי יתחשבו במצבו הכלכלי כעת. הנאשם טען כי כל הממון אשר אותו צבר במסגרת תפקידו כמנהל הבנק כתוצאה מביצוע העבירות השונות המיוחסות לו – כבר מזמן לא נמצאים ברשותו וכי כיום הוא במצב כלכלי ונפשי קשה. הוא הגדיר את עצמו כ – "שבר כלי".

כמו כן הוסיף וטען, כי 12 השנים שחלפו מהעת אשר בו בוצעו המעשים ועד להגשת כתב האישום הם אלו אשר מנעו בעדו מלשלם את חובו הכבד לחברה כמו כל נאשם אחר.

עינוי דין

השופט שמאי בקר שמע את דברי הנאשם וקבל את טענותיו בדבר עינוי הדין. הוא אף הוסיף וביקר את ההתנהלות הממושכת של המדינה בתיק כמו גם את עינוי הדין אשר נגרם לנאשם בעקבות כך.

טענת המדינה כי הנאשם הרוויח בעקבות מעלליו היא נכונה אך היא מתעלמת מהזמן הארוך שחלף מאז המקרה. הרווחים והסכומים אשר אותם הרוויח בעקבות המקרה כבר מזמן לא אצלו  ולמעשה כרגע הפרוטה כלל אינה מצויה בכיסו. הנאשם כבר אינו גביר כפי שהיה אלא הרבה פחות מכך. הוא היה מנהל בנק חשוב ואף גבוה יותר אולם הממון והכבוד הרב לא הספיקו לו והוא נכשל כישלון חרוץ בשלל עבירות של זיוף ומרמה. אך הזמן הרב שחלף פגם ביכולת הענישה וגם ההרתעה איבדה את האפקט שלה.

"הנאשם… הוא גילום המונח עינוי דין: הלה נפל מאיגרא רמה לבירה עמיקתא נפילה ארוכה שנמשכה כתריסר שנים. לא קשה לשער עד כמה כואבת, מענה, היא נפילה כזו, שמעיפה אדם מהכיסא הרם בו ישב, סוגרת בפניו דלתות אחרות, והכל מסתיים, כאשר הנאשם ערום ועריה מכל נכס, לאחר שנים כה רבות", כתב השופט.

הוא כתב גם – "שמעתי בדיון הקודם את הנאשם מספר על מצבו הכלכלי הקשה ואני מקבל את דבריו כהוויתם. אין הכרח כי אדם יגיע למצב של פשיטת רגל על מנת שנוכל לקבוע כי אכן מדובר באביון"

הוא אף ציין כי מתיק כזה ומהתנהלות שכזו כבר לא תצא כל בשורה בכל מה שקשור לתחום ההרתעה או הענישה.

"מילים כמו הרתעה או רווח כלכלי הינם ריקות מתוכן – לאחר כל כך הרבה שנים כאשר מעל התיק הזה מרחפים בעיקר עינוי הדין. אם יתבונן עליו אדם מן הצד – הרי שהזמן הרב אשר חלף מתחילת הפרשה ועד להגשת כתב האישום הוא שידקור את עיניו. מתיק זה כבר לא תצא כל בשורה בתחום ההרתעה כפי העולה במידה רבה בעקבות הסדר הטיעון אשר אליו הגיעו בסופו של דבר".

לאור מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם הרי שגם המדינה מבינה זאת בעצמה. לאור כך, החליט השופט לגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר אשר אותם ירצה הנאשם באמצעות ביצוע של עבודות שירות, כמו כן נגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי בנוסף לקנס כספי בגובה של 12,000 ₪ בלבד. זאת במקום 20,000 ₪ – הסכום אותו בקשו לתבוע ממנו בכתב האישום.

הקנס ישולם ב – 24 תשלומים רצופים שווים של 500 ₪ כל אחד. זאת, החל מ – 1.6.13 וכך בכל 01 לחודש אחריו. אם לא ישולם הקנס – ייאסר הנאשם למשך יומיים עבור כל תשלום אשר אותו לא ישלם.

עורך דין גיא אשכנזי אשר ייצג את הנאשם ציין ואמר כי – "מדובר בפסק דין אמיץ וחשוב. בית המשפט קיבל במלואן את טענותיי לעינוי דין בלתי נתפס מצד המדינה. התוצאה בסופו של יום הייתה דרמטית, שכן תיק שהחל במעצר מתוקשר ואישומים של עבירות שוחד ומרמה בעשרות מיליוני שקלים, הסתיים בקול ענות חלושה ובעונש של עבודות שירות וקנס סמלי. דומה כי מוטב היה לולא הוגש כתב אישום זה מלכתחילה."

דובר משרד המשפטים בשם פרקליטות מחוז ת"א – פלילי מסר, כי – "עמדת המדינה כפי שהובאה בפני בית המשפט הינה שהעונש אשר נגזר על הנאשם מקל וחורג ממתחם הענישה הראויה בעבירות מסוג זה. יחד עם זאת, בשל חלוף הזמן המשמעותי, העונש מתאים בנסיבות המקרה הספציפי, כפי שגם קובע בהחלטתו כבוד השופט בקר".

הקים חממה מאולתרת לגידול קנאביס – ירצה ארבעה חודשי שירות

סמוך לצפת נמצאה חממה אשר בה היו 26 שתילי קנאביס כאשר הנאשם – גרוש ואב לשבעה – אמר כי השתמש בסם כדי להירגע והוא בקש התחשבות במצבו. בגזר הדין שניתן הוחלט כי יש להיענות לבקשתו.

על פי התסקיר מדובר בנאשם בן 46, גרוש ואב לשבעה ילדים אשר כולם מתגוררים עם האם. הוא עובד בשיפוצים. על פי התסקיר סיים הנאשם 12 שנות לימוד ויש לו תעודת בגרות חלקית. הוא התגייס לצבא שם שימש כאפסנאי בחיל הקשר. הוא שוחרר מהצבא משום שנמצא כלא מתאים. לאחר מכן, עם סיום שירותו הצבאי נסע לאוסטרליה וחזר שוב ארצה.

הנאשם שיתף כי במשך השנים אף פעם לא עבד בעבודה מסודרת וכי הוא ומשפחתו סבלו מבעיות כלכליות קשות. הוא ואשתו החליטו להתגרש בעקות בעיות בזוגיות. הוא ציין כי בתקופה האחרונה ביתם בת ה–13 עברה ניתוח קשה וכן הוא עצמו סובל מבעיות בראייה על רקע מחלת הרפס. הנאשם לא הציג מסמכים לצורך כך.

שירות המבחן מסר כי אין כל תיקים מב"ד התלויים נגד הנאשם מלבד התיקים הנוכחיים.

בהתייחס לעבירות הנוכחיות ציין הנאשם כי הרקע שגרם לביצוען אלו משברים קשים אשר אתם התמודד בעקבות כישלון בעסק שהקים, בעיות הבריאות של ביתו וכן הגירושין. על רקע כל אלו הוא חווה דיכאון וייאוש ומסר כי השימוש בסם סייע לו להירגע מעט ולברוח מהמציאות ובכדי לצמצם את העלויות של הסם – גידל אותם בעצמו.

בדיקות השתן אותם מסר היו נקיות לגמרי מסמים מלבד בדיקה אחת שהייתה מחודש נובמבר. הנאשם ציין כי למעשה מדובר בטעות והוא שלל את בעיית ההתמכרות כמו גם צורך בטיפול בנושא הגמילה מסמים.

סיכון נגד סיכוי

שירות המבחן ציין את גורמי הסיכון לשיקום מול גורמי הסיכוי כאשר הדגיש כי הקושי שלו להתמודד מול משברים, דפוסי השימוש הבעייתיים בסמים מול הנטייה לצמצום ומזעור דפוסים אלו. זאת לצד שלילת הצורך בטיפול, הנוקשות החשיבתית, הקושי בהסתגלות למסגרות השונות לאורך השנים תוך נטייה לפעול באימפולסיביות לצורך פתרון בעיות כמו גם היעדר תפקוד יציב וגם קושי במתן אימון.

לצד זה ציין את הסיכויים לשיקום נכון של הנאשם הודות לכישוריו וליכולותיו והעובדה כי ההליך הפלילי והליך המעצר היוו עבורו גורם מרתיע וכי בפועל אין לו דפוסים מושרשים של עבריינות. כמו כן צוינה הפסקת השימוש בסמים לצד בדיקות השתן אשר העידו כי הוא נקי מסמים. בנוסף ציין שירות המבחן כי העובדה שהוא אב לילדים – מהווים עבורו גורמים ממריצים ומגבירי מוטיבציה לנהל אורח חיים תקין.

בתחילה סרב הנאשם להשתלב בקבוצה טיפולית לגמילה מתוך טיעון כי אין לו בכך צורך. על כן המליץ שירות המבחן להעניש אותו בעבודת שירות וזאת בכדי למנוע את הישנות העבירות על ידו.

בהמשך אכן הופנה הנאשם ליחידה להתמכרויות הנמצא בצפת.

שירות המבחן לא הצליח ליצור עם הנאשם קשר של ממש ועל כן לא יכול היה להתרשם האם אכן הנאשם בשל לגמילה וכן הטיל ספק ביעילות הטיפול וביכולתו של הנאשם להיתרם ממנו.

לאחר תקופה נוספת נמסר מדיווח של עובד סוציאלי אשר טיפל בנאשם כי הנאשם החל לשתף פעולה ממקום נכון ואמתי וכעת נוצר הרושם כי הוא אכן מבין ומחובר לבעייתיות הקיימת בעישון הסם. הוא הגיע באופן קבוע אל המפגשים ביחידה לגמילה ומסר בדיקות שתן אשר העידו כי הוא נקי מסמים. על כן הומלץ כי ימשיך לטפל בגמילה ביחידה.

החליט שירות המבחן להעדיף בעניינו של הנאשם את הפן השיקומי, זאת לנוכח השינוי בעמדתו של הנאשם לשימוש בסמים לצד יכולתו להיתרם מההליך הטיפולי הודות לשיתוף הפעולה מצדו והימצאות הבדיקות הנקיות מסם. זאת בכדי שיתאפשר לו להמשיך ולפרנס את משפחתו.

שירות המבחן המליץ כי יוטל על הנאשם צו מבחן למשך תקופה של 18 חודשים כמו גם של"צ בהיקף של 250 שעות ומאסר על תנאי – ממושך.

לחילופין הומלץ כי במידה ובית המשפט יחליט להטיל עליו מאסר בפועל – אזי ההמלצה של שירות המבחן היא להמר את העונש בעבודות שירות.

טיעוני ב"כ המאשימה –

בישיבת הטיעונים לעונש נטען על יד ב"כ המאשימה כי העונש ההולם נע בין שנה לבין שנתיים של מאסר בפועל והוא עתר להשית על הנאשם עונש בחלק העליון של המתחם. כמו כן בקש להטיל על הנאשם קנס כספי גבוה ומאסר ממושך על תנאי כמו גם פסילת רישיון למשך תקופה ארוכה.

בדיון שהתקיים מספר חודשים אחר כך טענה ב"כ המשימה כי מתחם העונש הינו גבוה מידי וכי ראוי לקבוע מתחם שינוע בין חצי שנה לשנתיים כאשר העונש המומלץ יעמוד על מאסר של שנה, מאסר על תנאי וגם פסילת רישיון נהיגה.

טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה במעשיו וכך חסך זמן שיפוטי ולקח אחריות על מעשיו וטען כי כל המטרה של גידול הסמים היה לצורך צריכה עצמית.

ב"כ המאשימה ציינה את נסיבותיו האישיות של הנאשם בהקשר למצבו הכלכלי של הנאשם ושל משפחתו כמו גם למצבו הבריאותי של הנאשם ושל ילדיו. היא טענה כי מתחמי העונש אשר להם טענה ב"כ המאשימה הנם גבוהים מידי ביחס לעבירה ונסיבות ביצועה.

ב"כ הנאשם בקש לאמץ את ההמלצה של שירות המבחן כמו כן בקשה שלא לפסול את רישיון הנהיגה של הנאשם היות והנאשם מתפרנס משליחויות אשר אותם הוא מבצע על ידי קטנוע.

הנאשם הצהיר כי הוא מוכן לעבור הליכים טיפוליים והוא מוכן לשתף פעולה עם הממונה לביצוע עבודות שירות. בישיבת הטיעונים לעונש שהתקיימה במהלך הזמן הוא ציין את שביעות רצונו מההליך הטיפולי אשר אותו עובר.

הוא ציין כי מזה ארבעה חודשים שהוא עובד ומעביר את כל הכסף לגרושתו ולילדיו. הוא אף ציין כי הנפגעים העיקריים מההליך הפלילי אותו הוא עובר הם ילדיו והוא בקש את התחשבות בית המשפט על מנת שהם לא יסבלו ויפגעו יותר ממה שכבר נפגעו.

גזר הדין

להלן גזר הדין:

א.ארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות. הנאשם ירצה את עבודות השרות במועצה הדתית צפת, בכתובת – רח' הפלמ"ח 68, ת.ד. 1189, צפת.

הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

ב.4 חודשי מאסר על תנאי, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מהיום, על עבירות סמים שעניינם החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית.

ג.חודשיים מאסר על תנאי, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מהיום, על עבירות סמים שעניינם החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית.

ד.צו מבחן לתקופה של שנה מהיום, במהלכם יעמוד הנאשם בפיקוח שרות המבחן ויבצע את כל אשר יוטל עליו. בית המשפט מסביר לנאשם כי במידה ולא ימלא אחר צו זה או יעבור עבריה נוספת יהיה צפוי לעונש על העבירה בגינה הוצא הצו ובית המשפט יכול לגזור את דינו מחדש.

ה.פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירות סמים במשך תקופה של שנתיים מהיום."

 

המשפט הצבאי ברובו הינו משפט פלילי, הוא מתחיל מתלונה במשטרה הצבאית (מצ"ח), לאחר מכן חקירה ובמדית הצורך החשוד יזומן לבירור. בסיום החקירה מצ"ח תעביר את המסקנות שלה לפרקליטות הצבאית והם יחליטו האם להגיש כתב אישום או לא, במידה והוגש כתב אישום ההליך ינוהל בדיוק כמו הליך פלילי אזרחי בבית הדין הצבאי. במידה ונתפסתם תחת השפעת סמים או החזקתם בזמן שירותכם הצבאי עליכם להיוועץ בעורך דין צבאי מקצוען כיוון שזהו תחום ייחודי ורגיש המצריך בקיאות, ידע וניסיון רב בתחום.

 

תת ניצב ז. כופר בהאשמות של הפרת אמונים

ז' הואשם בהפרת אמונים במסירת מידע תוך הפרת חובה בנוגע לחקירות של עופר נמרודי. נטען בכתב האישום כי ז' הרגיע את עופר נמרודי בעקבות תלונה שהוגשה נגדו – כי אין בתלונה ממש, מתוך רצונו להתקדם לתפקיד במשטרה.

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה כתב אישום נגד מר אברהם ז', כאשר המעשים אשר מיוחסים לו בוצעו במשך תקופת החקירות אשר נעשו בנוגע לפרשת עופר נמרודי. נטען בין היתר בכתב האישום כי בעקבות תלונה אשר אותה הגיש העיתונאי ארז רותם נגד נמרודי שוחח מר ז' עם נמרודי והוא הרגיעו כי אין בתלונה כל ממש. כפי הנטען בכתב האישום – שוחח תת ניצב ז' עם עופר נמרודי והביע את רצונו להתקדם לתפקיד בכיר במשטרה. נמרודי על פי החשד – הודיע כי לו כי הוא שוחח בנושא עם אביגדור קהלני

בכתב האישום מואשם תת ניצב אברהם ז' בהפרת אמונים ומסירת מידע תוך הפרת חובה.

"אני כופר בכל ההאשמות נגדי" כך הודיע תת ניצב אברהם ז' בבית משפט השלום בתל אביב. הודעתו נמסרה בכתב.

קזינו ווירטואלי מול קזינו מוחשי – מה חמור יותר?

לאחרונה נחשפה פרשת הימורים אשר פעלה באמצעות שרת במזרח אירופה כאשר האתר התנהל ממרכז באזור אמריקה. הרשות ציינה בהודעה אותה הפיצה בעיתונות כי "מדובר באכיפה שנעשית בהמשך לקבלת עמדת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בעניין אתר ההימורים "ויקטור צ'נדלר", עמדה אותה הציגה המחלקה הכלכלית, שקבעה כי העובדה ששרתי אתר נמצאים בחו"ל, אינה מוציאה את מפעילי האתר מתחולת החוק הישראלי, שכן ברגע שהאתר מאפשר לגולשים מישראל להמר בו, הוא מבצע עבירה של ארגון הימורים בארץ. עמדה זו קיבלה תוקף של בית משפט השלום בראשון לציון ושל בית משפט המחוזי בתל אביב".

בעבר, כאשר אדם רצה להמר במכונת מזל או לשחק בקלפים היה עליו לצאת מהבית כדי להגיע אל בתי קזינו ולהמר בהם. היו רק מעט גופים אשר קבלו היתר על פי דין לעשות זאת. מפעל הפיס או המועצה להסדר הימורים בספורט וכדומה. על פי חוק העונשין בישראל אין לארגן או לערוך הימורים המכונים בשם החוק – "משחק אסור".

מקומות ההימורים אשר צצו מעת לעת נחשבו מקומות לא לגיטימיים אשר הוגדרו בחוק כ – "חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסוימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת".

בדרך כלל כאשר ברשויות החוק רצו להילחם בתופעה, הם היו פושטים על אותם בתי קזינו ומחרימים את מכונות המזל ואם הם היו מצליחות החרימו גם את הכסף שהיה במקום במהלך הפשיטה, זאת אם הצליחו לשמור על גורם ההפתעה. בתי הקזינו היו צצים בדרך כלל באזורי התעשייה השונים, באזורי בילוי כמו גם באזורים שונים המועדים לפורענות.

לרוב, בעל המקום שהוא למעשה היה המפעיל אך בשפה המדוברת (והלא ממש עדינה) היה מכונה "הקוף" היה נעצר. הוא גם היה נחקר ועל פי החלטתו – שותק או תורם את המידע ובהתאם היה נושא את ענשו. דבר זה היה חלק מתפקידו כמפעיל המקום כאשר בגין רמת הסיכון של העבודה שלו הוא זכה בפרמיה הראויה.

במקרים אלו אשר בהם מדובר היה במקום הימורים פיזי, ידע כל ישראלי שרצה להמר – כי הוא מסתכן בכך ואם הוא בכל זאת רוצה לעשות את זה כחוק – היה עליו לצאת את גבולות המדינה ולפנות למקום שם מותר להמר. כמו לאס וגאס, מקאו, רינו בחלק ממדינות אירופה או ביריחו. (עד לפני תקופה קצרה) ישראלי שיצא להמר בחוץ לארץ עשה זאת ללא כל חשש וידע כי הוא לא ייתפס כאשר יחזור. גם מפעיל בחו"ל לא חשש להיכנס לארץ וידע כי אף אחד לא יעצור אותו.

כיום, עם התפתחות האינטרנט דורשת סוגיית ההימורים התייחסות שונה לחלוטין. המשחקים הללו נערכים בפלטפורמות אינטרנטיות אשר שונות לחלוטין הן בתוכנן והן במהותן מההימורים בבתי קזינו או בתי הימורים פיזיים.

בשנים האחרונות פועלות היחידה הארצית לחקירות הונאה כמו גם כוח המשימה בלהב 433 נגד ההימורים באינטרנט. מטרת המאבק של המדינה נגד התופעה מתנהלת תחת הכותרת של המאבק בפשיעה הכלכלית – כפי שהרשות פרסמה בפרשת ההימורים האחרונה אשר התפוצצה -וזה לשונם –  "תקיפה כלכלית משולבת של הארגונים המפעילים אתרים אלה במספר מישורים מעבר לעבירות ארגון ההימורים: עבירות הלבנת הון, בקשות חילוט שונות ובחינת אפשרות להגיש כתבי אישום בעבירות מס, נגד כל המעורבים הרלוונטיים".

מצווארון לבן לצווארון כחול

למעשה המשמעות של הכרזה זו היא כי בפועל הטיפול בהימורים כבר אינו כפי שהיה בעבר. הוא עלה מדרגה כאשר היום כבר לא מדובר בעבירות צווארון כחול שזה למעשה אומר עבירות פליליות טהורות כאשר עונש המאסר עליהן הוא לכל היותר לשלוש שנים, אלא כעבירות צווארון לבן שהן עבירות כלכליות, בעיקר עבירות על חוק איסור הלבנת הון כאשר עונש המאסר בגין עבירות אלו הינו עשר שונות מאסר וזאת בנוסף לסעד החילוט שזה כחלק מהסעדים הבאים מכוח החוק שאוסר הלבנת הון.

נושאים ראויים לטיפול בנושא

ישנן טענות משפטיות נוספות אשר ניתן לטעון ויריעה זו לא תוכל להספיק לכך.

כמו למשל –

  • תכנית שותפים – מה היא האחריות הפלילית של הצדדים?
  • מתן שירות – ההבחנה בין פלטפורמת ההימורים באינטרנט לבין ארגון הימורים בפועל.
  • אתרי ביניים בחוץ לארץ – מה קורה כאשר כל המשחקים מתבצעים בחוץ לארץ כולל ההימור אשר נעשה דרך אתרי ביניים בחוץ לארץ.
  • האם כאשר אתר ההימורים הוא באנגלית והוא מזהיר את הישראלים שלא להיכנס אל האתר – האם מדובר בבעל אתר שיש לו כוונות פליליות?
  • אכיפה בררנית – למה המדינה מנהלת הליכים רק נגד גופים מסוימים כאשר מהאחרים היא מתעלמת?
  • מה יהיה החוק במקרה אשר תושבי ישראל יצליחו לעקוף אתר אשר נחסם בפני גולשים ישראלים?
  • כיצד עולה בקנה אחד – מטרת החוק של כל הנושא של הימורים אשר מאושרים על פי חוק כמו לדוגמא מפעל הפיס או המועצה להסדר ההימורים בספורט, ומה קורה כאשר גופים אלו קמים על יוצרם? (בהקשר לכך ראוי לציין את הבג"צ אשר הוגש לאחרונה אשר התייחס לשינוי שבשיטת ההימורים בלוטו תוך כדי הקטנת אחוזי הזכייה. תגובת המדינה לעתירה הייתה כי מפעל הפיס אינו רשאי לקבוע בעצמון את תנאי ההגרלות וכי הוא חייב לקבל לשם כך את הסכמת האוצר. שינוי בשיטת ההימור היא למעשה איסור פלילי של קיום תנאי היתר לקיומן של הגרלות)

טענות אלו ועוד – דורשות מענה ולא כאן המקום לכך.

לסיכום –

"לא ניתן להתעלם מכך שעבירה היא עבירה רק אם וככל שהיא נקבעה בחוק או על פיו, ואם יש מקום לפרשנות- היא תמיד תעמוד לזכות החשוד או הנאשם. כל עוד המחוקק לא תיקן את החוק, הרי שעסקינן ב"עמדות" ו"מסקנות" בלבד, שעליהן לא ניתן לבסס תיק פלילי ואל לבית המשפט ליתן ידו לכך"

קפיצת המדרגה אשר חלה בעבירות ההימורים כאשר מבדיקתם באמצעות זכוכית מגדלת של עבירות פליליות (עבירות צווארון כחול) הפכו אלו להיות עבירות כלכליות אשר נבדקות תחת מיקרוסקופ (עבירות צווארון לבן) כמו כן בנוסף להתפתחות הסוגיה של ההימורים בשוק המודרני הרי שהיא דורשת כיום הסתכלות שונה לגמרי מצד המחוקק. אך כל עוד הדבר לא נעשה ומכיוון שמדובר בדין פלילי הרי שאין כאן מקום להקל מצד רשויות החוק.

השקיע בגידול מריחואנה כדי לחסוך את ההתעסקות עם עבריינים

לפני כשנה נתפסו כמעט קילו מריחואנה בביתו של אלוף אומנויות לחימה אשר מאז פרישתו התמכר לעישונים בעקבות משבר. לאחר הפשיטה הפסיק לעשן, התמיד בטיפול ואף השתקם. על כן גזר עליו בית המשפט עבודות שירות בלבד כמו כן נמנע מלפסול את רישיונו כפי שנהוג בדרך כלל במקרים דומים.

תסקיר שירות המבחן

בהתאם להסדר שבין שני הצדדים הוגש תסקיר מפורט מטעם שירות המבחן ונפרט בתמצית את תכנו.

הנאשם, רווק בן 31 ללא כל עבר פלילי. טרם מעצרו התגורר הנאשם בדירה שכוורה בעיר ראשון לציון. הוא היה עצור משך מספר ימים כאשר אחר כך שוחרר אל בית הוריו בתנאים מגבילים. אלו כללו מעצר בית מלא בפיקוח, כאשר בהמשך הוקלו תנאי השחרור והוא יכול היה לצאת לעבוד כמאמן ג'ודו תחת פיקוח. בהמשך הותר לו לצאת ממעצר הבית לכל מטרה אך בפיקוח.

משפחת המוצא של האשם כוללים ארבע נפשות כאשר הנאשם הינו הצעיר מבין שני אחים. הנאשם הינו בעל השכלה של 12 שנות לימוד ויש לו תעודת בגרות מלאה. על פי דבריו, הוא שרת בצבא כספורטאי מצטיין.

הוא ציין כי לצד אורח החיים כמו גם ההישגים הספורטיביים הוא חש לחץ, מצוקה וחרדה כאשר בעקבות הקשיים הללו הוא הופנה אל פסיכיאטר אשר רשם לו תרופה נגד חרדות. לדבריו הוא לא התמיד ליטול את התרופה.

בגיל 27 החליט הנאשם לפרוש מעולם הספורט התחרותי ועבד בעבודת שונות. בשנת 2012 החל לעבוד כמאמן ג'ודו ילדים.

על פי דברי שירות המבחן, הייתה התרשמות כי הנאשם לוקח אחריות על ביצוע העבירה כאשר ברקע הוא תיאר כי התמכר לסמים מסוג קנאביס על רקע המשבר הנפשי אשר היה שרוי בו מאז פרש מהעיסוק בספורט התחרותי. כמו גם ציין כי בעקבות קשיים נוספים וחרדות אשר מהם סבל התמכר לעישון כי התקשה להתמודד עמם באופן ישיר.

בעקבות הקשר עם שירות המבחן בהליך המעצר שהיה בחודש יוני 2015 החל הנאשם בטיפול ביחידה לנפגעי סמים. מחודש יולי 2015 שולב הנאשם ביחידה פרטנית. הוא נוהג להגיע ליחידה בהתמדה כאשר בבדיקות השתן הקבועות נמצא כי הוא נקי מסמים.

על פי הערכת שירות המבחן – הנאשם נמצא בתהליך גמילה מסמים והוא מגלה מוטיבציה והבנה כי הוא זקוק לתהליך שיקום ולגמילה והוא מעוניין בשינוי דפוס בהתמודדות הבעייתית שלו.

על פי דברי שירות המבחן – פיתח הנאשם את ההתמכרות לסמים מסוג קנאביס על רקע קווי האישיות שלו ולא על רקע או דפוסי עבריינות. למרות שהוא נמצא בתהליכי גמילה הוא עדיין מתקשה לזהות ולהכיר באלמנטים העברייניים שבעישון סמים והוא מפחית מחומרת מעשיו. כמו כן הוא מצמצם את היקף ההתמכרות לסמים ואת ההשלכות של הדבר.

שירות המבחן התייחס לגורמי הסיכוי לשיקום וציין כי מדובר באדם אשר מנהל אורח חיים יציב ומתפקד והוא בעל יכולת התמדה ועומד בהתחייבויותיו. מדובר באדם בעל מוטיבציה לטיפול שאכן מצליח להיגמל מעישון הסמים. הוא אף פנה שוב אל הפסיכיאטר המטפל בכדי לבחון את הצורך בטיפול או בתרופות. הנאשם לוקח אחריות על העבירות ואין לו כל עבר פלילי. הוא מחזיק במערכת ערכים נורמטיבית לחלוטין וההערכה היא כי הרקע אשר גרם לו להתמכרות היא רק על רקע של התמכרות ולא על רקע של דפוסי עבריינות. הנאשם מוקף במשפחה תומכת אשר תסייע לו ותתמוך בו בתהליך, בהתמדה בטיפול כמו גם בשיקום. על כן – על פי דברי שירות המבחן – במידה והנאשם יתמיד בתהליך – הוא יצליח להשתקם.

לפי דברי שירות המבחן – ההליכים המשפטיים מהווים גורם מרתיע ואף מדרבן לשינוי מצבו של הנאשם ולשיתוף פעולה בטיפול.

ההמלצה של שירות המבחן היא – הטלת צו מבחן למשך שנה, עונש שירות לציבור בהיקף של 250 שעות כמו כן הטלת מאסר על תנאי.

הנאשם בקש לבטל את ההרשעה ומסר כי שאיפתו היא לעבוד כמאמן נבחרת ישראל בג'ודו, כאשר הרשעה עשויה לחסום בפניו את האפשרות הזו.

לאור היקף העבירות כאשר ברקע פיתח הנאשם את ההתמכרות לסמים – לא המליץ שירות המבחן לבטל את ההרשעה וציין כי דווקא ההרשעה והטלת המאסר על תנאי, הם יהוו הגורם המרתיע וזה יציב את הגבול הרצוי מפני הישנות העבירות.

דיון והכרעה

למעשה הואשם הנאשם בשתי עבירות על פקודת הסמים המסוכנים. הן בעבירה של גידול סמים והן עבירה של החזקת סמים שלא מיועדים לצריכה עצמית. על כן בקש השופט לבדוק האם יש לקבוע עונש אחד לאירוע כולו או לחלק ולקבוע עונשים נפרדים לכל עבירה בנפרד.

על פי עובדות כתב האישום הכמות אשר הנאשם החזיק בביתו היה בכמות גדולה שלא מתאימה רק לצריכה עצמית. למעשה מדובר בכמות שהיא פי שמונה מהכמות אשר קבועה בפקודת הסמים שמסוכנים כמקימה חזקה לצריכה עצמית. אך העובדה כי לשני המטרות של הסמים – הן הסמים לצריכה עצמית והן הסמים שגידל שלא לצריכה עצמית היו מאותו הסוג, ועל כן הוחלט להעניש את הנאשם בעונש הולם אחד על כל האירוע.

הכרעה

השופטת הדגישה כי בתי המשפט רואים בחומרה רבה עבירות סמים בכל סדר גודל, קלים כקשים – ולא בכדי נקבע כי בעבירות אשר בהם הורשע הנאשם – נגזרו עונשים חמורים עד ל – 20 שנות מאסר. השופטת אף הוסיפה כי יש לנהל מלחמת חורמה נגד התופעה של גידול סמים ביתי אשר הפכה להיות ממש מכת מדינה.

מול התסקיר החיובי של שירות המבחן עומדת חומרת העבירה של גידול הסמים יחד עם העובדה כי הנאשם ביצע את העבירה לאורך זמן וכי כמות הסמים אשר אותה החזיק הייתה גדולה והוא אף היה גדל במידה משמעותית במקרה והוא לא היה נתפס. על כן, סברה השופטת כי אין מקום לבטל את ההרשעה – עובדה אשר שמורה רק למקרים יוצאי דופן. כמו כן, הנאשם לא הוכיח כי ההרשעה עשויה לפגוע בעתידו הכלכלי והמקצועי על כן היא מקבלת את ההמלצה של שירות המבחן שלא לבטל את ההרשעה.

היא כתבה – "במשקל המצטבר של השיקולים, ובאיזון הראוי ביניהם, לא מצאתי כל אפשרות במקרה הנדון להורות על ביטול ההרשעה, ולא שוכנעתי כלל ועיקר כי הנסיבות האינדיבידואליות של הנאשם, על מגוון היבטיהן, גוברות במשקלן ומטות את הכף על פני האינטרס הציבורי בהרשעתו.

אין מדובר במקרה יוצא דופן לקולא מבחינת נסיבות האירוע – מספר השתילים או כמות הסם או נסיבות ההחזקה, אין מדובר בכישלון חד פעמי של הנאשם, אלא בהתנהגות שנעצרה רק עם פשיטת המשטרה, אין מדובר בנאשם בעל נסיבות אישיות חריגות, לא הוכח כי הרשעה תפגע באופן קונקרטי בעתידו כספורטאי או בתעסוקתו פגיעה חמורה ובלתי מידתית, ואין הצדקה להתעלם מהמלצת שירות המבחן להרשעת הנאשם בדין לצורכי הרתעה"

בהתחשב בכל הנתונים הללו החליטה השופטת לגזור על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות, מאסרים וגם פסילה על תנאי וקנס על סך 5,000 ₪. עם זאת היא קבלה את בקשתו של הסניגור ורישיונו של הנאשם – לא נפסל.

להתייעצות עם עורך דין פלילי – צרו קשר

יירצה שנת מאסר בפועל בגין הפרת אמונים וסיוע לשוחד

בית המשפט המחוזי גזר על ג' מ' מנהל רשות המיסים לשעבר שהורשע בסיוע במתן שוחד כמו גם בהפרת אמונים – שנת מאסר בפועל ושנת מאסר נוספת על תנאי.

סיפור הדברים

ג' מ' מנהל רשות המיסים לשעבר הורשע בחמש עבירות שונות של הפרת אמונים כמו כן בעבירת סיוע למתן שוחד. על פי כתב האישום הוא נעזר בקובי בן גור וביורם קראשי בכדי לזכות בתפקיד הנכסף כיושב ראש רשות המיסים. בכך למעשה הוא התחייב לעזור להם ולפעול לטובתם ברשות המיסים. הוא פעל בין היתר למינוי מקורבים של בן גור ולקראשי ובמינויים לתפקידים בכירים ברשות. על פי האישום הוא שימש כבובת החוטים שלהם תוך שהוא נענה לכל דרישותיהם.

במסגרת הסדר טיעון עם המדינה, הושמט אישומו המרכזי אשר עוסק במינויו כמנהל רשות המיסים אשר אף זה נעשה בתמורה לסיוע לגורמים זרים בכדי להשפיע על הנעשה ברשות המיסים לטובת קידומם האישי.

מעשי הנאשם

הנאשם הודה בכל המיוחס לו במסגרת הסדר הטיעון. הנאשם עבד ברשות המיסים בין השנים 1994 לשנת 1997 וכן בין השנים 2000 ועד 2007. בשנ20047 עד 2005 הוא כיהן כסמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות המיסים כאשר ביום 11/12/2005 אישרה ממשלת ישראל את החלטתו של שר האוצר למנות את הנאשם כמנהל רשות המיסים. בחודש ינואר 2006 הוא נכנס לתפקידו.

המאשימה פרטה אודות חלקם של שאר המעורבים אשר הם הנאשמים בכתב האישום המקורי אשר פרטיהם מובאים להלן בקצרה.

קובי ב.ג. הוא איש עסקים ורואה חשבון אשר פעילותו כוללת גם ייעוץ לגופים ולחברות לענייני מס כמו גם עבור נישומים ברשות המיסים.

קובי ב.ג. הכיר את הנאשם בעקבות פעילותו העסקית והמקצועית ובעקבות קשריו עם עובדים רבים ברשות המיסים. כמו כן הייתה חברות בין קובי ב.ג. לבין איתן רוב שקדם לנאשם ועמד בתפקיד של ראש רשות המיסים.

יורם ק. – יבואן ואיש עסקים כאשר במועדים החופפים להגשת כתב האישום הוא כיהן כחבר מועצה בעיריית ירושלים. בינו לבין קובי ב.ג. הייתה היכרות על רקע פעילותם המשותפת במפלגת הליכוד.

יורם ק. הינו אח של שולה זקן אשר עבדה משך שנים רבות לצדו של אהוד אולמרט במסגרת תפקידיו השונים בעירייה.

יגאל ס. הינו עובד רשות המיסים אשר כיהן כמנהל בית המכס והמע"מ בירושלים. בחודש יוני 2006 הוא נבחר לכהן כנציג רשות המיסים בארצות הברית.

שמואל ב. עבד ברשות המיסים בשנים שבין 1983 ועד לשנת 2006 בתפקידים שונים ביון היתר כיהן כסמנכ"ל הרשות למנהל ולכוח אדם.

יוסף ש. עובד רשות המיסים החל משנת 1982 במועדים הרלוונטיים לעניין כתב האישום כאשר הוא כיהן כמנהל בתחום יבוא אישי ורכב – במטה  המכס.

גדעון ב.ז. עובד רשות המיסי משנת 1992 כאשר בין השנים 2005 לשנת 2006 הוא כיהן כפקיד שומה למפעלים גדולים. בחודש מארס 2006 הוא מונה על ידי הנאשם לכהן בתפקיד סמנכ"ל בכיר לרשות לעניינים מקצועיים.

הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן כי אכן התקיימו יחסי גומלין בין קובי ב.ג. לבין יורם ק. ובינם לבין עובדי רשות המיסים. באותם המועדים, הרלוונטיים לכתב האישום פעלו קובי ב.ג. ויורם ק. שהיו אנשי עסקים כאמור ובעלי אינטרסים ברשות המיסים, בכדי לבסס את מעמדם ואת השפעתם ברשות ובכדי להשיג בה דריסת רגל ולהצליח להשפיע על החלטות אשר מתקבלות בה.

למעשה הם סייעו לעובדי הרשות בדרכים שונות ובקידום תפקידים בכדי ליצור התחייבויות של אלה כלפיהם. קובי ב. ג. ויורם ק. פעלו שניהם מתוך ציפייה כאשר עובדי הרשות קבלו ביודעין את הסיוע שלהם ובתמורה הם פעלו עבורם במסגרת מילוי תפקידם ואף קידמו את האינטרסים האישיים שלהם.

גזר הדין

בגזר הדין סקר השופט זכריה כספי את השתלשלות העניינים אשר בגינם הורשע מ. וקבע כי אופן פעולתו המגונה והקלוקלת יחד עם המשקל המצטבר של מעשיו מכתימים אותו בקלון. הוא היה מן הבכירים בעובדי ציבור והיה ממונה על רשות האכיפה אך פעל באופן מתמשך בניגוד לחובה שלו כאיש ציבור שאמור לפעול למען טובת הציבור ולשמור על טוהר המידות. הוא נתן יד לגורמים אינטרסנטים וזרים להשתלט על המתרחש ברשות תוך שהוא הכפיף את רצונו ואף נכנע לדרישותיהם.

עם זאת גילה השופט התחשבות במ. לאור הודאתו והתפטרותו מתפקידו לאחר שנפתחה החקירה נגדו כמו כן בעקבות שיתוף הפעולה מצדו בחקירה. מלבד זאת הייתה התחשבות בנסיבותיו האישיות כמו גם הפגיעה בפרנסתו ופרנסת משפחתו.

"הגעתי למסקנה הברורה, כי אי אפשר לפטור את הנאשם בעונש של מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות בלבד. לבי עם הנאשם, אך למרבית הצער, אינני יכול ללכת רק על פי נטיית הלב. חומרת מעשיו ומידת נזקם של אלה על הארגון שבראשו עמד ועל השירות הציבורי בכלל, גוברים על שיקולי הקולא והנסיבות האישיות, אפילו במשקלן המרבי", כך כתב השופט.

צור קשר – לייעוץ עם עורך דין פלילי בתל אביב

זייף זהות וקבל מאות אלפי שקלים במרמה – לא ישב בכלא

הנאשם פתח תיק עוסק מורשה ברשות המיסים ואף פתח חשבון בנק באמצעות תעודת זהות מזויפת. הוא העלים מנופים יקרים בשווי כולל של 450,000 ₪. במקרה אחר הוא פעל והשיג 200,000 ₪ נוספים. למרות שני המעשים הפליליים הללו הוטל עליו עונש קל בלבד של עבודות שירות.

הנאשם, בחור בן 25 יליד 1990, סטודנט למשפטים, זייף תעודת זהות על ידי שהשתמש בתעודת זהות גנובה כאשר עליה הדביק את התמונה שלו. בעזרת אותה תעודת זהות הוא פנה אל משרדי מע"מ שם פתח תיק עוסק מורשה. עם תעודת הזהות הגנובה הוא אף פנה אל בנק לאומי ושם פתח חשבון על שם בעל אותה התעודה הגנובה.

בחודש מרץ בשנת 2013 הפיק עבורו הבנק פנקס צ'קים וגם כרטיס אשראי. הוא פנה אל חברה אשר מתעסקת בציוד כבד כאשר ממנה בקש לשכור במות הרמה למשך תקופה של חודש. לשם כך, בכדי להוכיח על אמינות הוא הציג את תעודת העוסק המורשה שלו ואת תעודת הזהות המזויפים שניהם. הוא שילם באמצעות צ'יק סכום של 24,570 ₪ – מתוך החשבון המזויף שלו אשר אותו פתח בבנק הלאומי.

ביום למחרת הובילו עבורו שני גררים את כל הציוד הכבד אל מגרש אשר נמצא בסמוך ליישוב "בית אריה". כאשר הצ'ק חזר בגלל העדר כיסוי היה כבר מאוחר מידי כאשר בעל החברה לא הצליח בשום אופן לאתר את האיש וגם את הציוד אשר היה בשווי כולל של 450,000 ₪.

חודשיים לפני אותו המקרה קושר הנאשם בעזרת בן דודו עם מכר אשר התעניין ברכישת טלפונים ניידים. הוא הציע למכור לו כ – 80 מכשירים. אייפון וגלקסי. הוא עמל לשכנע את האיש כי לאחר שהוא ישלם  את כל הסכום – יגיע אליו הסוכן אשר יעביר לו את כל הסחורה. למעשה שילם האיש סכום של 51,500 ₪ כאשר בפועל לקח הסוכן את הכסף אתו ונעלם.

בסופו של דבר נתפס הנאשם וכך הוגש נגדו כתב אישום אשר מייחס לו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות כמו כן שימוש במסמך מזויף, זיוף ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

למרות ריבוי העבירות וחומרתן הגיעה המדינה להסדר טיעון עם הנאשם אשר יוצג על ידי עורך דין. זאת בהתאם להסדר אשר נערך מול פרקליטות מחוז ירושלים. שם גם נמחקו האישומים בנוגע לסיפור של הטלפונים הסלולאריים. המדינה בקשה שייגזרו עליו שישה חודשים של עבודות שירות בלבד. כמו כן בקשה המדינה לגזור עליו לפצות את חברת המנופים בסכום של 24,000 ₪.

סניגורו של הנאשם טען כי אין כל הרשעות קודמות לחובתו של הנאשם וכי מדובר בסטודנט למשפטים אשר הרשעה עלולה לפגוע בו ובעתידו הכלכלי.

השופטת – חנה מרים לומפ מבית המשפט השלום בירושלים, החליטה כי יש לכבד את הסדר הטיעון והיא ציינה כי מדובר באדם שהוא בן 25 שנה בלבד ואין לו כל עבר פלילי. הוא לקח אחריות על מעשיו ועל כן ניתן לכבד בהחלט את הסדר הטיעון ולהסתפק בו.

בהתאם להסדר החליטה השופטת להטיל על הנאשם חצי שנה של מאסר בעבודות שירות, כמו כן 8 חודשי מאסר על תנאי, כמו כן תשלום פיצויים על סך 24,000 ₪ עבור בעל חברת המנופים.

גזר הדין

למעשה הורשע הנאשם בעקבות הסדר טיעון בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, כמו כן בזיוף ובשימוש במסמך מזויף וגם רישום כוזב במסמכי תאגיד. מדובר בהחלט בתיק מורכב במיוחד אך כתב האישום תוקן באופן משמעותי. השופטת ציינה כי לאחר שהיא שמעה את שני הצדדים על ידי ב"כ ובשים לב כי הנאשם לקח על עצמו את האחריות למעשיו וזאת למרות מורכבותם של כל הראיות באותו תיק ומאחר שמדובר בנאשם שהוא יליד 1990 כאשר אין בעברו כל ממצא פלילי, החליטה השופטת לכבד את הסדר הטיעון ובעקבות כך להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

  1. שישה חודשי מאסר אותם ימיר בעבודות שירות בבית החולים הדסה הר הצופים החל מתאריך 12.5.15. במועד זה יהיה עליו להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות אשר בבאר שבע. הנאשם הוזהר כי אם לא יעמוד בכל תנאי עבודות השירות – הוא עלול לרצות עונש מאסר בפועל.
  2. שמונה חודשי מאסר אשר אותם לא יהיה עליו לרצות בפועל אלא אם כן יעבור על עבירה של קבלת דבר במרמה בתוך שנתיים מיום זה.
  3. ארבעה חודשי מאסר אשר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור בתוך שנתיים מהיום על עבירה של קבלת דבר במרמה או שימוש במסמך מזויף, זיוף או רישום כוזב במסמכי תאגיד.
  4. הנאשם יפצה את עד התביעה בסך של 24,000 ₪ אשר אותם ישלם ב – 12 תשלומים שווים ורצופים, זאת החל מיום – 1.4.15 ובכל ראשון לחודש אחריו.
  5. המזכירות תשיב לנאשם את אותם כספים אשר הופקדו במ"ת 30494-12-13 באמצעות בא כוחו.

5 שנות מאסר וקנס על סך 500,000 ₪ בגין עבירות מס ומרמה

הנאשם עסק בתחום הקבלה והנומרולוגיה. הוא הואשם בהעלמת הכנסה בסכומים של מעל לשני מיליון שקלים. בהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבות חייו ובפסיקות דומות של בית המשפט נגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל ועוד 18 שנות מאסר על תנאי בתוספת של 500,000 ₪ קנס.

הנאשם אשר הציג את עצמו כמומחה בתורת הקבלה, החל לעסוק מאמצע שנות השמונים במתן ייעוץ בתחום הקבלה והנומרולוגיה. זה כלל מתן ברכות, מכירת קמיעות ומזוזות,  מכירת ספרים ומתן הרצאות. לאחר שמיעת כל הראיות הורשע הנאשם בהשמטת הכנסות מעיסוקו זה בין השנים 1995 ל – 2001 בסכום כולל של 2,244,783.69 ₪.

למעשה החל הנאשם לעסוק במתן ברכות וייעוץ כשני עשורים קודם לכן, כאשר כבר אז הורשע על יסוד הונאה בעבירות דומות של העלמת הכנסות. היה זה בין השנים 1986 ל – 1989. אז היה זה בסכום כולל של כ – 196,000 ₪.

הנאשם לא השכיל לתקן את דרכיו והורשע שוב בהשמטת הכנסה בסכום כולל של כ – 2,000,000 ₪. הוא השתמש בדרכי מרמה בכדי להעלים את הכנסותיו.

בשנת 1990 הקים עמותה בשם – "עמותת שערי רחמים לישראל". זאת בכדי ליצור מצג כוזב בפני רשויות המס. על פיו כל ההכנסות שלו מעסק הברכות והקמיעות היו מיועדות כתרומה לעמותה ולצורך קידום המטרות של העמותה. בפועל הועלמו כל ההכנסות ושימשו את הנאשם בלבד עבור צרכיו האישיים.

כדי לקדם את מצג השווא ביקש הנאשם ממספר אנשים תמימים אשר נתנו בו אמון , להצטרף אליו כחברים לעמותה. הוא הציג בפני רשויות המס את העמותה שכביכול מתנהלת כדין כאשר החברים ממלאים בו תפקידים שונים. למעשה איש מחברי העמותה לבד מהנאשם לא נשאו תפקיד כלשהו, הם לא ביצעו בו פעולות, לא חתמו על מסמכים מלבד על המסמך אשר בו הם כביכול מצטרפים כחברים אשר מנהלים את העמותה. למעשה אלו כלל לא היו מודעים לפעילותה של העמותה ובמיוחד לא ידעו על הכנסותיה. למעשה הנאשם לבד שלט על כל ענייני העמותה. על יסוד כל זה נקבע כי למעשה העמותה הייתה "עמותת קש" והיא שימשה רק מסגרת ריקה מכל תוכן לצורך העלמת הכנסות אישיות של הנאשם.

כחלק ממצגי השווא נהג הנאשם לחתום על פרוטוקולים תוך זיוף חתימות של חברי העמותה וזאת בכדי להציג כביכול פעילות תקינה של העמותה מול רשויות המס. הוא זייף פרוטוקולים אשר בהם תוארו אסיפות שונות של העמותה, ועדות שונות אשר לא היו ולא נבראו. הוא ניצל את הפרסום שלו כמומחה בתורת הקבלה תוך שהציג את עצמו כרב ואף השתתף בתכניות רדיו וטלוויזיה. הוא מעולם לא הוסמך לרב.

הוא גם עשה שימוש בתואר ד"ר כאשר למעשה האוניברסיטה שם קבל את התואר ד"ר אינה אוניברסיטה מוכרת. הוא דרש תשלום מכל מי שפנה אליו והנפיק קבלות כאשר כביכול לא מדובר על קבלה תמורת השירות אלא כתרומה לעמותה. הוא אף הודיע לפונים זכאים, כי הקבלה מוכרת כהוצאה.

הנאשם הציג מצג שווא כביכול העמותה מסייעת לנזקקים ובין היתר בתרומות של סכומי כסף גבוהים. מצגי השווא לא התיישבו אף עם הנתונים אשר אותם הגישה העמותה לרשויות המס כאשר על פיהם, עם השנים הלכו ופחתו סכומי התרומות אשר עמדו מלכתחילה על 6% מסך ההכנסות בשנת 1995 עד לאפס תרומות בשנים שבין 1998-2000.

את מרבית ההכנסות הפקיד הנאשם בחשבונו האישי אשר התקבלו כתרומות לעמותה. הוא הגיש דוחות כוזבים למס הכנסה על ידי שלא רשם כלל את הכנסותיו מהעסק אשר הופקדו אל חשבונו האישי. הוא אף לא הגיש דוחות למע"מ בגין הכנסותיו וממילא גם לא שילם דבר.

לאחר שהחלה החקירה בעניינו הגדיל לעשות הנאשם ופתח חשבון בנק נוסף אשר עליו לא דיווח כלל לרשויות המס. בחשבון הבנק הסמוי הפקיד סכומי כסף גדולים כאשר בשנת 2000 – 2001 הפקיד סכום כולל של כ – 1,130,000 ₪. את החשבון העלים מרשויות המס תוך שהוא מצהיר כי לעמותה חשבון בנק אחד בלבד.

הנאשם טען כי הוא התנהל כדין והוציא קבלות כנדרש. לאחר חיפוש בביתו נמצאו 35 פנקסי קבלות של העמותה אשר בכל אחד מהם היו 50 קבלות כלומר 1700 קבלות אשר הגיעו יחד לסכום כולל של כמעט 100,000 ₪.

נסיבות אישיות

הנאשם הינו נשוי ואב לשישה ילדים אשר בהם קטין אחד, וסב לחמישה נכדים.

על פי דברי הסניגור מדובר באדם משכמו ומעלה, תורם לזולת, אשר בעקבות הגשת כתב האישום איבד את חדוות החיים והשמחה אשר אפיינו אותו. כמו כן סובל מחרדות ובעיות בריאות שונות. על פי הטענה – משפחתו של הנאשם נפגעה אף היא כתוצאה מההליך הפלילי כאשר בנו הצעיר התדרדר מבחינה לימודית ואף הפך להיות ילד שקט ומופנם.

10 עדי אופי העידו וספרו בשבחו של הנאשם כאשר ציינו בין היתר את הקדשת הזמן עבור הזולת כמו גם תרומות שנתן והם בקשו לנהוג בו במידת הרחמים.

יחד עם זאת לא ידעו העדים לדווח על אודות העמותה כמו גם על היקפי התרומות. בנו של הנאשם התחנן לרחמי בית המשפט תוך שציין את השינויים שחלו באביו כמו גם במצבה של כל המשפחה בעקבות המשפט.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו ועל אופן התנהלותו ובקש את סליחתם של בני משפחתו ושל מדינת ישראל ושל כל מי שמצא את עצמו נפגע.

עתירת התביעה

התובע טען כי יש להשית על הנאשם מאסר למשך תקופה ממושכת זאת בגלל גובה ההעלמות, עומק התרמית כמו גם מצגי השווא אשר אותם הציג הנאשם. העבירות לדברי השופט לא היו דחף רגעי או אי עמידה בפיתוי זמני. היה זה דרך חיים והתנהלות לא תקינה משך שנים ארוכות.

לאור המאפיינים ובכדי להרתיע מפני עבירות כאלו קבע בית המשפט להחמיר בענשו.

"בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם

העבריינית של מעלימי המס, ומטביעה עליהם אות של קלון. ידעו נא עברייני

הצווארון הלבן, כי "צווארונו של עושה העבירה הזו אינו "לבן", והריהו כצווארונו

של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה, והאחד שודד את

קופתו של הפרט" ידעו נא…כי אנו מתייחסים בחומרה יתרה

למעלימי המס, ועם כל הצורך להתחשב בנסיבות אישיות, מי שעובר עבירות מס

בנסיבות ה חמורות צפוי לא רק לעונשי קנס אלא אף לעונשי מאסר, שאינם קלים

כלל ועיקר"

גזר הדין

השופט טען כי יש לגזור על הנאשם מאסר ממושך וקנס גבוה היות ועבירות מס דומות לעוונות גזלה מהקופה הציבורית. הן זמינות וקלות לביצוע ומדובר בעבירות אשר קשה ללכוד את העבריינים. על כן יש לקבוע עונש מרתיע במיוחד.

לאור כל השיקולים לעיל, ולנוכח העובדה כי הנאשם לא החל בתיקון מחדליו נפסק, כי "משקלן המצטבר של שיקולי החומרא… והאינטרס הציבורי בענישה ממשית ומרתיעה… מצדיקים החמרה". על כן, הוטלו על הנאשם 5 שנות מאסר בפועל, ו18 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, וכן קנס בסך 500,000 ש"ח.